היה זה אחד מהימים החמים האלה. צעדתי בקלרהשטראססע בבאזל לבוש בחליפה וכובע, הציצית הלבנה בולטת בחוץ ובפנים בגד הצמר שלה ממיס אותי מחום.
‘אנשים בטוחים שהשתגעתי’, כך חשבתי.
מולי צועדות שלש נערות, הן צוחקות. אני מבין אותן, הלבוש שלי בחום הזה קצת מצחיק.
אבל אז לפתע, נגשת אלי אחת מהן ואומרת באנגלית: “גם אני יהודייה, הנה תראה אפילו יש לי תליון ‘חי’ על השרשרת. החבאתי אותה תחת הבגד כי התביישתי, אבל כשאני רואה אותך ככה הולך בגאון יהודי, גם אני רוצה ככה”.
ותוך כדי דיבור הוציאה את ה’חי’ החבוי והמשיכה לצעוד בראש מורם.
הציצית עדיין המיסה אותי בחום, אבל זה כבר היה חום של גאון יהודי.
•
שמה של פרשת השבוע (אותה קוראים בחו״ל) הוא ׳בהר׳. עוד לא הספקתי לעשות מסע שורשים להר סיני, אבל בביקור בפילאטוס על יד לוצרן או בברוני שבאנגלברג, ראיתי איזו עוצמה יש להר.
הר מסמל גאון, עוצמה, תקיפות וגבהות.
“את הנשמה לא הגלו בגלות ולא שעבדו בשעבוד-המלכויות”, כך אמר הרבי בשיחותיו לפרשת בהר. והנשמה, הנשמה היא הר גבוה, עוצמתי ותקיף.
המסר של הרבי משמה של הפרשה גם הוא עוצמתי ותקיף: יהודי צריך להיות גאה ביהדותו, לא להחביא אותה, לא מפני העולם החשוך ולא מפני העולם הנאור. לא להחביא ‘חי’ מפני אנטישמים, ולא להוריד כיפה מפני מבטים מתנשאים, אם יש כאלה.
המוטו של ‘גאון יהודי’ עובר כבריח תיכון בכל הפעילות של הרבי מליובאוויטש עוד מהימים שהוא היה נער. פעילות כמו חנוכיות במרכזי הערים, תפילין בתחנה מרכזית, ‘טנק מבצעים’ ותהלוכות ל״ג בעומר, מטרתם היא גם להראות עוצמה ותקיפות, להיות הר.
אז בפעם הבאה שתלך ברחוב, זכור: אתה ‘הר’!