בא להם משמיים: המכתב שמנע את הכישלון של ש”ס באצטדיון רמת גן

ממש משמים נחת אל שולחנו של מנכ”ל תנועת ש”ס, חיים ביטון, מכתבה של סימונה גרושקה, מנהלת מחלקת התרבות בעיריית רמת גן.

“לאצטדיון רמת גן נגמר הרישוי בסוף חודש יולי 2014, על מנת להוציא רישוי חדש למקום ולאפשר ישיבה על הטריבונות יש צורך באישור התמ”ת, מדובר בהליך ארוך ויקר. נכון להיום ניתן לקיים אירוע באצטדיון רמת גן רק על הדשא, תחת כיפת השמים”, כתבה.

אבל, אם חששה סימונה שליבו של מנכ”ל ש”ס יקרוס מצער, אפשר להרגיע אותה. מכתבה בסך הכל הביא לידי גמר את ההתלבטות בשאלה: מה לעשות עם עצרת השנה לזכרו של הגר”ע יוסף זצ”ל שתוכננה להתקיים באצטדיון רמת גן בעשרת ימי תשובה – עצרת עליה בישרו בקול רעש גדול, ואשר צפויה היתה להסתיים, למרבה המבוכה, במיעוט משתתפים ובכיסאות ריקים.

מראה הכיסאות האדומים הריקים באולם ‘בנייני האומה’ בירושלים, בעצרת שהתקיימה ביום חמישי האחרון, עוד ניצב מן הסתם אל מול עיני המארגנים, והחשש מפני כישלון מחפיר נוסף בסדרה בא אל קיצו עם הגעת המכתב של סימונה.

68 עצרות הבטיחה תנועת ש”ס לערוך, בכל עיר ועיר בארץ בימי הרחמים והסליחות, תחת הכותרת ‘אשכתביה דמרן’, במלאות שנה להסתלקותו של הגר”ע זצ”ל, כשאת יריית הפתיחה ערכה בסוף השבוע בירושלים, ואת יריית הסיום תכננה לקיים באצטדיון רמת גן, המכיל 35 אלף מקומות.

אלא שעד מהרה התברר שהציבור של ש”ס, אותו ציבור שמילא בעשרות אלפים אצטדיונים לפני עשור ושניים, כבר אינו נוהר ב-2014.

למה ומדוע? האם באמת כולם הפכו לבטטות כורסה?

התשובות, כך נראה, רבות. יש להקיף בעיגול את הנכונה מביניהם. יתכנו כמה תשובות נכונות.

 • ש”ס הרחיקה שניים מבניו של הגר”ע יוסף זצ”ל מהאירוע, השמיטה את שמותיהם מההזמנה, והגם ששיגרה פקיד להזמינם, המסר היה ברור – חיסול מורשת מרן.

• הימים ימי חודש אלול. בחורי ישיבות רק כעת פתחו את ‘זמן אלול’, והאברכים חובשים את ספסלי הכוללים. קשה להם להתנתק מאווירת אלול ולהגיע (לא עונה על התשובה איפה היה ה’עמך’).

• לא קדם לאירוע פרסום יעיל (עם כל הכבוד, ולמרות תפוצתו המדהימה, לא די בפרסום ב’יום ליום’). גם הארגון היה כושל – המארגנים אשמים.

• ש”ס בעידן של אחרי לכתו של הגר”ע זצ”ל לעולם לא תהיה מה שהיתה.

באופן רשמי, מי שמפיק את הכינוסים היא רשת ‘אל המעיין’ ולא תנועת ש”ס. זאת, כדי לאפשר לראשון לציון הגר”י יוסף, המנוע מתוקף תפקידו מלהשתתף באירועים פוליטיים, להופיע בכינוסים. באופן מעשי, כפי שעולה גם מהמכתב של מנהלת מחלקת התרבות בעיריית רמת גן, מתקיים כאן ישראבלוף גלוי לעין כל: מי שמפיק ומארגן את העצרות והכינוסים היא תנועת ש”ס.

יותר נכון, מנכ”ל התנועה, חיים ביטון. ביטון הותקף על ידי המנכ”ל שקדם לו בתפקיד, נתי לסרי, כיום חבר מועצת עיריית ירושלים, בדיוק בנקודה של הכשל בארגון. ברקע היה מי שניסה להאשים את לסרי בשלב הראשון. אחרי הכול הוא מחזיק תיק מורשת המזרח בעיריית ירושלים. אולם שכחו להזכיר כי הועבר לו מסר ברור: אל לא לגעת בכנס ובארגונו.

גם אלי שמחיוף, מי שארגן בכל שנה את אירועי ‘ועתה כתבו לכם’ התבקש לזוז הצידה.

בראיון תקשורתי טרח יו”ר התנועה, אריה דרעי, להודות בטעויות ולקח על עצמו את האחריות על כישלון העצרת בביני האומה, תוך שהוא מזכיר שמי שלא עושה לא טועה. בראיון לתקשורת אמש הוא אמר: “אני קצת מאוכזב. ציפיתי ליותר, אני לוקח על זה אחריות”.

נכון לעכשיו הודיעה ש”ס כי נבדקת האפשרות לקיים את האירוע של עצרת הסיום באצטדיון ‘ארנה’ הירושלמי, המכיל 11 אלף מקומות. אך אל תופתעו אם יימצא תירוץ לביטול האירוע גם שם, וש”ס תסתפק בעצרות מקומיות.

בעצרות מהסוג הזה קשה לתקשורת לעקוב אחר כמות המשתתפים (מאה-מאתיים איש ביישוב כמו קרית אתא – הם הרבה או מעט?) וכל ידיעת יח”צ תתקבל כפי שהיא.