הדיין חיד”ו וייס: “פדיון שבויים? אני מסייע גם לערבים שאינם נגד יהודים

נתן פרל
|
י"ד אייר התשפ"ב / 14.05.2022 23:26
שלושה צעירים חרדים מירושלים נעצרו בסיני – ושוחררו • עו”ד מרדכי ציבין משבח את המצרים: “עד היום מניסיוני הרב בעולם לא נתקלתי ביחס כזה טוב לעצורים”

שלושה צעירים חרדים, תושבי ירושלים, בעלי אזרחות אמריקנית, שנעצרו ביום חמישי שעבר על ידי משטרת שארם א-שייח’ כשברשותם כ-80 מעילי דובון הדומים למעילי הצבא המצרי – שוחררו.

הצעירים נחקרו בשארם, הועברו לסואץ ומשם לקהיר. לאחר סיום החקירות על ידי המודיעין המצרי הם הובאו לבית משפט, אך ברגע האחרון הוחלט שלא לשפוט אותם.

הם שוחררו במוצאי שעבר לאחר חצות הלילה.

עו”ד מרדכי ציבין, העוסק בעניינים בין לאומיים, באינטרפול ומייצג גם ערבים מעירק וסוריה, אומר כי מניסיונו המקצועי ברחבי העולם הוא לא נתקל ביחס מעולה כל כך של חוקרים מול עצירים.

ציבין מציין את הרמה הגבוהה של זכויות האדם אשר לה זכו הצעירים מצד החוקרים המצרים, ואת העובדה כי החוקרים הגיעו למסקנה שהצעירים היו תמימים ולא ידעו כי הבאת המעילים אינה חוקית במצרים.  “עד היום מניסיוני הרב בעולם לא נתקלתי ביחס כזה טוב לעצורים”, אמר.

לדברי עו”ד ציבין, בשל העובדה שהרגישות אצל יהודים לפדיון שבויים היא גדולה ונחשבת לאחת המצוות החשובות בתורה, הוא הצליח לערב אישים בכירים על מנת לסייע לו בפתרון הפרשה, ביניהם, הדיין של קהילת סאטמר באנטוורפן, החיד”ו וייס, אשר פועל לפדיון שבויים – גם מי שאינם יהודים.

הרב וייס ציטט את האמור בתורה “וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ” ואמר כי אין לו “כל בעיה לסייע גם לערבים שאינם נגד יהודים”.

הדברים צוטטו באתר הערבי almontsf.

עו”ד מרדכי ציבין

אחד משלושת הצעירים שנעצרו, מתוכם שני אחים, סיפר בשיחה בלעדית שהגיעה לחרדים 10 עם שובו ארצה ביום שני: “נעצרנו שלושה בנמל התעופה בשארם אל-שייך. לאחר 12 שעות בהם שהינו בתא מסריח, ללא מיטות או מזרונים, רק שמיכה על הרצפה, הועברנו לעיר סואץ ושם הובאנו בפני שופט יחד עם עוד שלושה ישראלים/צרפתים שהואשמו בהנפת דגל ישראל בתוך מסעדה. המשפט שלהם הסתיים באזהרה.

“בעניין שלנו, ראש המודיעין הודיע לנו שהוא מתנצל על המעצר, אמר שבשל המצב הביטחוני הרגיש הם טעו לחשוב שיש לנו קשר לפיגוע של דאעש שהיה באותו יום בסיני ובו נהרגו 18 חיילים מצריים.

“הועברנו לקהיר ושם שוחררנו. שני הצעירים שנעצרו עמי, טרם שבו – כי הם מחכים לקבל ממשטרת מצרים את הציציות והכיפות שנלקחו מהם (גם ממני) בעת המעצר, וזאת בגלל שאחת הציציות היא בעלת ערך נוסטלגי, מאחר והיא היתה של הסבא שלהם”.