בכל בית כנסת ברחבי העולם, מיד עם סיום תפילת שחרית, אחרי שהמתפללים מסיימים לגלגל את התפילין, תוך כדי אמירת “עלינו לשבח”, יוצאים באי בית הכנסת עם התפילין מתחת לבית השחי, הישר הביתה או לרכב. התפילין חוזרות אל מקומם השמור.
בחסידיות גדולות, כאשר עבור רבים בית המדרש רחוק מהבית, כגון בבעלזא או בגור, ישנם תאי ארוניות קטנים עבור האברכים. עם תום התפילה מניח כל אברך את התפילין בארונית למשמורת עד למחרת בבוקר, ונועל את התא באמצעות מפתח, מחשש שיגנבו את התפילין היקרות.
אך ישנו מקום אחד בעולם בו התפילין מונחות בגלוי על מדפים מסודרים, בסדר מופתי. בכל שטיבל של החסידות ישנו ארון מיוחד עבור התפילין, אך התאים הם ללא מנעולים.
זה קורה בחסידות תולדות אהרון במאה שערים.
בתמונות הבאות תראו את זוגות התפילין עומדים מסודרים, כמו חיילים במסדר, גלויות לעין כל.
אחד החסידים, שראה אותי מצלם את הארונות, לא הבין ממה אני מתלהב. הסברתי לו שאני המום מהעובדה שלא נועלים את התפילין בתאים. “מי יגנוב לנו תפילין בחסידות, אם הוא רוצה להישאר חי?” השיב האברך.
אברך נוסף התערב ואמר: “לאן יברח מי שייקח מכאן תפילין – לשער שכם? אנחנו בלב מאה שערים…”
אבל בכל זאת, אמרתי, כל זה יקר מאוד.
ואז קם מכיסאו זקן החסידים שישב בשטיבל בעת שצלמתי – ואמר: “זה לי ואנווהו. גם את את כלי הכסף בבית שומרים בוטרינה בסלון ולא בכספת. אנחנו גאים בתפילין שלנו ומראים אותם כל היום. ומי שעושה כך – חזקה עליו שיקויים בו ‘וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך’ – וממלא ויראו ממך, ולא יגנבו לנו את התפילין…”