פרקינסון – מנין אנו מגיעים? לאן אנחנו הולכים?

ברוך השם, היום תוחלת החיים בישראל הרבה יותר ארוכה מפעם. אולם, כתוצאה מכך יש גם יותר אנשים החולים במחלות שהן תוצאה של אריכות ימים.

כיום, למשל, לא מעט אנשים מכירים לפחות אדם אחד לפחות שהוא חולה פרקינסון. בדרך כלל מדובר בסבא או סבתא, דוד מבוגר, או שכן גמלאי. אך אין לשכוח שאף אחד לא מוגן – גם צעירים עלולים חס וחלילה ללקות במחלה. במקרים רבים, החולים בה נתקלים גם במחסום בושה האופף את המילה האיומה ‘פרקינסון’, שמשאיר את הנושא לא מדובר ובאפלה מסוימת.

הדעה הרווחת כיום היא כי פרקינסון לעולם תישאר מחלה חשוכת מרפא, אך התעמקות במחקרים מובילה להבנה כי בימינו ישנן ב”ה התקדמויות משמעותיות בטיפול בה.

מסתבר גם, כי ישראל עומדת בחוד החנית בחקר המחלה, ובשורות חדשות צצות בנושא זה חדשות לבקרים. אז מהן ההתפתחויות במחקר על פרקינסון? ולאן מועדות פני המחקרים העתידיים?

ראשית, חשוב להבין בצורה קצת יותר יסודית מהי מחלת פרקינסון.

על פי מה שידוע למדע כיום, זוהי מחלה במערכת העצבים הגורמת ללקויות תנועה קשות, ולמרבה הצער גם מחלה סופנית. בין ההפרעות הנגרמות מהמחלה נמנות האטה בתנועה, נוקשות שרירים, רעד בלתי רצוני, חוסר שיווי משקל, וחוסר יציבות בהליכה.

התסמינים הללו מתחילים בחלק אחד בגוף, ומתפשטים באיטיות לעוד ועוד אזורים. המחלה פוגעת בכאחוז מאוכלוסיית העולם, ובישראל ישנם כיום לא פחות מ-35,000 אנשים המתמודדים עם פרקינסון, לא עלינו.

מיליוני חולים ומאות מיליוני בני משפחותיהם בעולם משוועים לתרופה שתנצח אותה, ולכל הפחות לטיפולים שיקלו את התסמינים.

מעקב אחר ממצאי המחקרים מגלה כי אופטימיות זהירה לא צריכה להיות מילה גסה בעניין זה.

היתרון הבלתי צפוי של קיבוץ הגלויות

מדינת ישראל נחשבת מקרה מבחן מעניין לעולם המחקר הרפואי. קיבוץ הגלויות הביא איתו מגוון רחב של אנשים מרקעים גנטיים שונים, מה שמקל על עולם המחקר לגלות ממצאים חדשים על מחלות, ובכך גם על טיפולים אפשריים להן. לצורך כך הוקם בביה”ח איכילוב בתל-אביב מאגר הנתונים הגנטי הגדול בעולם של חולי פרקינסון. המאגר החל לפעול ב-2005 ועד היום הפיק מספר רב של פרסומים מדעיים מוכרים.

אחד מכיווני המחקר העיקריים והמבטיחים ביותר במלחמה במחלה כמו פרקינסון הוא חקר בני משפחה בריאים של החולים. הסיבה לכך היא שהם בדרך כלל נושאים את אותה המוטציה שגורמת למחלה – ניתן לבדוק מהם המאפיינים של אלו שלא פיתחו פרקינסון לעומת אלה שכן.

חוד החנית המחקרי נמצא בישראל

ד”ר קלוד ברודסקי, שערך מחקר באוניברסיטת בן-גוריון ב-2021, התחקה אחר מקורות המחלה. מסתבר כי לחולי פרקינסון יש מחסור מובהק בחלבון מסוים במוח. מחסור זה מתחיל שרשרת אירועים בגוף שמשבשים את גל ה’בטא’ במוח. הביטוי הבולט ביותר של שיבוש זה הוא ההפרעות בתנועה.

על בסיס ממצאים אלה, אפשר להבין כי טיפול במחסור בחלבון המדובר עשוי לשפר ב”ה את החיים של המתמודדים עם פרקינסון. לפי ברודסקי, “ממצא זה מאוד מרגש מכיוון שהוא ייחודי בפוטנציאל שלו להאט או לעצור את התקדמות המחלה.”

עד כה, אחד הטיפולים הנפוצים היה באמצעות גירוי מוחי עמוק. אך  מחקר מהאוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ’ חגי ברגמן גורם לרופאים לאחרונה לחשוב אחרת. מסקנתו של המחקר היא שלא עוצמת גל הבטא גורמת לרעד הגופני המוכר של חולי פרקינסון, אלא השתנות התדר שלו. לפיכך, יש לתת את אותו גירוי מוחי רק כשהתדר הזה משתנה, בהתאם לרמת השינוי ובלי קשר לעוצמה שלו.

“הדבר שמחזיק אותי ברגעים קשים הוא התקווה”

כפי שניתן לראות, קיים אופק עבור חולי פרקינסון. אמנם הדרך עד לריפוי מוחלט או מניעת המחלה ברמת הצלחה גבוהה עוד עשויה להיות ארוכה, אך יש מקום לאופטימיות בגזרת הטיפולים. רק ניתן לקוות כי פריצות הדרך יגיעו כמה שיותר מוקדם, ויצילו בע”ה כמה שיותר מאלו שכבר חלו, שעבורם כרגע אין מוצא מהשלכותיה של המחלה.

“החיים עם פרקינסון הם קשים מנטלית כמו שהם מורכבים פיזית,” סיפר ע’, חולה פרקינסון כבן 50, שביקש להישאר בעילום שם. “המכה המנטלית הכי קשה מגיעה עם ההבנה שהמחלה היא סופנית, וזה קשה מנשוא. אתה מרגיש כאילו אתה אדם מת מהלך, עם שעון שסופר לו את הזמן לאחור. הדבר שהכי מחזיק אותי ברגעים קשים הוא התקווה שאולי, יום אחד, באמת אני אוכל להתנהל כמו כולם, ובלי גזר דין מוות שמרחף מעל הראש שלי.”