עצוב: ראה”מ חובש הכיפה בחר להתעלם מהקב”ה ביום השואה
בעצרת הממלכתית שנערכה הערב [רביעי] בכיכר גטו ורשה ביד ושם נאם ראש הממשלה נפתלי בנט, אך באופן מפתיע בחר שלא להזכיר בנאומו כל ציטוט או פסוק מן המקורות כמו גם את שמו של הקדוש ברוך הוא.
הנאום של ראש הממשלה הדתי שבחר להתעלם ממורשתו, ספג ביקורת חריפה כמו זו של העיתונאי שמעון ריקלין: “אולי גודל הטרגדיה, גודל האכזבה, וגם גודל השקר והזיוף, טמון בנאומו הערב של בנט עם תחילת יום השואה. ראש ממשלה ראשון עם כיפה, ודווקא הוא לא מזכיר שם ה׳, ולא פסוק אחד מהתנך או מהמקורות.
“גם נתניהו הזכיר וגם הרצוג בטקסים אחרים. אבל בנט לא. ככה נראה מי שנטש את דרכו”.
בין דבריו אמר בנט: “אפילו בימים האפלים ביותר בהיסטוריה היהודית, בתוך תופת ההשמדה, השמאל והימין לא השכילו לשתף פעולה. כל קבוצה נלחמה לבדה מול הגרמנים. אסור, לאפשר לאותו גן מסוכן של פלגנות, לפרק את ישראל מבפנים”.
ברמז להשוואתו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בין המלחמה המתרחשת בארצו לאירועי השואה הדגיש בנט כי, “השואה היא אירוע חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. אני טורח לומר זאת כי ככל שהשנים נוקפות, יש יותר שיח בעולם שמשווה אירועים קשים אחרים לשואה.
“אבל לא, גם המלחמות הקשות ביותר בימינו אינן השואה ולא דומות לשואה. שום אירוע בהיסטוריה, אכזרי ככל שהיה, אינו משתווה להשמדת יהודי אירופה על ידי הנאצים ועוזריהם”.
-
הזכיר את המן ואת פרעה ודיבר יהדות וציונות
הצביע על כיפתו בגאווה ולא הסתיר כלום
אתר פח אשפה של שנאה ושקרים
ביביתון שנאה
אתם מזכירים לי את אותו אדיוט שהקשיב לדרשתו של הרב שנשא משל על סוס והמשיל זאת לנמשל ואז קם אותו אדיוט ואמר “אבל הרב, בנמשל לא היה סוס.. -
לא שמעתם את סיום דבריו של שיקלי בוועדת הסלקציה והדיקטטורה שעמד בראשה אבי אבות הטומאה,הוא אמר קבל עם ועולם, אין לך אלוקים בנט, הכיפה על ראשה לכסות ולמזער את קרחתו וגבחתו ולהטעות את האנשים של הדתיים הלאומיים.
-
כמי שחובש כיפה (סרוגה) אני אומר שמה שיש לבנט על הראש זה סתם משחק וחוסר יראת ה’.
בשביל למחוא כפיים לימ”מ אחרי השתלטות ותפיסה הוא נוסע בשבת, בשביל לנסוע לאוקריינה בשבת ?
סתם קשקשן בלי יראת ה’, הוא לכל שובל האפסים שבעקבותיו,
שיחזרו לביתם (בבריאות) ושיעשו לביתם ושיפסיקו לעשות רע לעם ישראל -
כששוטרים התנפלו באלימות על אשה בת 70 שאכלה סנדביץ’ על ספסל- זכרתי
כשכינו אותי ועוד מליונים בכינויי גנאי מחרידים כגון ‘רוצחים’, ‘טרוריסטים’, ‘מפיצי מחלות’, ‘פצצות מתקתקות’ ‘תתי מקלע’ ועוד- זכרתי
כשאנשי תקשורת ו’מובילי דעת קהל’ קראו לסגירת ‘אנשים כמוני’ בבתים, ביקשו למרר לנו את החיים, להעמיס אותנו על אוניות- ועוד זכו לחיבוק מלטף מהתקשורת המרכזית- זכרתי
כשראש הממשלה קרא להורים לריב אחד עם השני ובכך עודד שנאה ופגיעה בילדים רכים- זכרתי
כשחיילים חויבו לסמן את עצמם עם אפודים צהובים ונמנעה מהם הזכות לאכול בחדר אוכל ולא הורשו לצאת הביתה והועברו לתפקידים זוטרים ונחסמה בפניהם כל אפשרות להתקדם, והכל רק בשל בחירתם הפרטית על גופם- זכרתי
כשעיריית תל אביב עיטרה את החופים בכיסאות נוח השמורים למחוסנים בלבד- זכרתי
כשפוליטיקאית מפורסמת המשילה בני אדם שנמצאו ‘מאומתים’ באיזו בדיקת שקר לכינים שיש לסלקן- זכרתי
כשנסגרו שערי יד ושם כמו גם טקסי יום השואה בפני ניצולי שואה שסירבו להשתתף בניסוי רפואי- זכרתי
כשתלמידים הודרו מהמסע לפולין, מסע שתפקידו ללמדם על הסכנות הטמונות בהדרה, גזענות ואפליה – זכרתי
כשמנהלת בי”ס סווגה תלמידים לסוג א’ וסוג ב’ ודאגה להפריד בין הסוגים אפילו בשירותים – זכרתי
כשלא הורשיתי להגיע לעבודה במשך תקופה ארוכה עקב בקשתם של חלק מהעובדים – זכרתי
כשאנשים שנתנו את כל כולם למדינה איבדו את פרנסתם רק כי בדמם לא נמצאו החומרים הנכונים – זכרתי
כששמעתי את זעקתם של ילדים קטנים שנכלאו במעצר בית שוב ושוב רק בגלל שהוריהם סרבו למסור את גופם למדע – זכרתי
כשעובדת ציבור איימה בשידור חי על מיליוני הורים בשלילת הזכויות אותן קיבלו מאלוהים אם לא יהמרו על בריאות ילדיהם- זכרתי
כשמיליוני אזרחים בריאים וחפים מפשע לא הורשו להיכנס למסעדות, לחנויות, לאירועי תרבות, למוסדות להשכלה גבוהה, לקניונים ועוד ועוד, רק בגלל מחשבה חופשית – זכרתי
כשמתחמי האוכל בקניונים היו פתוחים לישיבה רק לבעלי ציון חברתי עובר, וכל השאר ‘הוגלו אל מחוץ לגדר’ בשל אי צייתנותם – זכרתי
כשאנשים קרובים התייחסו אליי כאל תמיסה ביולוגית מסוכנת וברחו מפניי רק בגלל שככה קושמרו אמר להם – זכרתי
כשרופאים נפלאים וישרים אוימו, הוכפשו קשות וזומנו לשימוע רק בגלל שהעזו להעלות שאלות ולחלוק על המדע היחיד שבו מותר להאמין – זכרתי
כשאנשים השוו בין התהליכים שקורים כיום בארץ ובעולם: החוקים, התעמולה, ההפחדה, הכפייה, האפליה, השיסוי וההסתה – לבין התהליכים שקרו אז בגרמניה, אבל מה שפגע ברגשות של רוב הציבור זה לא עצם הדמיון אלא עצם ההשוואה – זכרתי
בכל יום ויום בשנתיים האחרונות זכרתי את השואה. והנה הגיע היום הזה בשנה שבו כל אלו ששכחו מזמן מצווים עלי לזכור. -
ליפקין או ריקלין לא משנה.העיקר הדיווח השקרי!
חבל על שנאת אחים חינם.
לפלא ששותקים על כך ואולי לא………..