נועם נעצר למשך שעות ארוכות – והמשטרה תפצה אותו ב-7,750 ש”ח

חיים טוויל
|
כ"ג ניסן התשפ"ב / 24.04.2022 12:28
צעיר שנעצר בסמוך להפגנה בגשר המיתרים בזמן שהיה בדרך לקניות, יפוצה על ידי משטרת ישראל באלפי שקלים, עקב התנאים המחפירים בהם שהה בזמן המעצר • המשפטן אלעדי ויזל: “על המשטרה להפנים את הביקורת השיפוטית שהוטחה בה ולחדול לאלתר מהמעצרים הפרועים”

המשטרה תשלם פיצויים של 7,750 שקלים: נועם לר היה בדרכו לתחנה המרכזית בירושלים, כשנעצר סמוך להפגנת מחאה על רקע מותו של הנער אהוביה סנדק ז”ל בגשר המיתרים.

עברתם כבר את גיל 60? זו ההוראה עבורכם ממרן הגר”ח קניבסקי זצ”ל

לר תבע את המשטרה בעזרת המשפטן אלעדי ויזל מחוננו, עקב זכויותיו שנפגעו במהלך המעצר ופעולות שנעשו כנגדו שאינן במסגרת החוק – ביניהן: איזוק שלא כדין, תנאי כליאה מתחת לרף החוק, אי הבאת העצור לקצין ממונה באופן מיידי כנדרש בחוק ועוד.

בפסק הדין קבע השופט, כי בהתנהלות המשטרה נמצאו פגמים רבים: “התובע נחקר רק בשעה 04:30 והובא בפניי קצין ממונה רק בשעה 10:30, דהיינו לאחר שחלפו 13 שעות מעת שנעצר, וזמן קצר לפני הדיון בבית המשפט. לא מצאתי הצדקה לכך. איחורים משמעותיים אלו הולידו הפרה נוספת של זכויות התובע. אילו נחקר והובא בפני קצין ממונה תוך זמן סביר, והקצין היה מחליט על המשך מעצרו, ניתן היה להעבירו לבית מעצר – שם הייתה מתאפשרת לו לינת לילה סבירה.

“כמו כן, לא מצאתי הצדקה לאזיקתו של התובע בחקירתו, כמו גם בכל פעם בה נצרך התובע לנקביו והובל לשירותים כשהוא אזוק. נהלי המשטרה קובעים כי אין לאזוק עצור בתוך תחנת משטרה אלא במקרים חריגים, אשר המקרה דנן אינו נמנה עליהם. זאת כאשר נציגת הנתבעת הודתה כי התובע לא היה אלים וממילא לא היה מקום לאזיקתו בתחנת המשטרה”.

לנוכח הפרת זכויותיו של התובע, חייב השופט את משטרת ישראל לפצות את הצעיר ב-7,750 שקלים.

בכתב התביעה שכתב המשפטן אלעדי ויזל מחוננו עבור לר, פורטו ההסתעפויות של מקרה המעצר: “בתאריך 18/03/21 בשעה 21:30 לערך יצאו התובע ואחיו הצעיר מביתם בקרית משה אל עבר התחנה המרכזית במטרה לקנות ארוחת ערב. בדרכם לתחנה המרכזית חלפו השנים ליד גשר המיתרים אשר באותה העת נערכה הפגנת מחאה על מותו של הנער אהוביה סנדק ז”ל, לאחר מותו במהלך מרדף משטרתי.

“כאשר הגיעו לפסי הרכבת והתכוונו לחצות אותם לכיוון התחנה המרכזית, הבחין התובע בשוטר המסמן לו לגשת אליו. התובע ציית להוראה, וניגש לשוטר.

“ברגע בו הגיע התובע אל השוטר תפס השוטר בעוצמה את ידו של התובע, ללא כל שיג ושיח מוקדם – ללא הזדהות וללא מסירת עילה, והודיע לתובע כי הוא עצור. התובע הוכה תדהמה שהרי לא עשה דבר וניסה לשאול את השוטר על מה ולמה החליט השוטר לעצור אותו, אך השוטר לא הסכים למסור את עילת המעצר. לאחר כ-15 דק’ לערך הוכנס התובע לניידת המשטרה ונלקח לתחנת לב הבירה, שם הוכנס לתא המתנה”.

בנוסף, הובהר בתביעה כי שרשרת העבירות כנגד לר החלה מרגע הגעתו לתחנה: “במשך כל השעות הרבות ששהה התובע בתחנת המשטרה לא הביאו אותו השוטרים בפני קצין ממונה ולא נתנו לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. במהלך הלילה הגיע לתחנה קצין אשר הורה לשוטרים בהוראה קולקטיבית, ללא כל מפגש ובדיקה פרטנית עם העצורים, לא לשחרר אף עצור בלא שיועלה לדיון.

“בנוסף הורה הקצין כי כל יציאה של עצור מהתא, אף אם היא רק לשירותים, דרושה איזוק רגליים, ובעקבות הוראת הקצין נאזק התובע פעמים רבות בשעות המעצר – הן בהליכותיו לשירותים, הן בדרכו לחקירה וחזרה ממנה והן במהלך החקירה. למחרת בבוקר התבהר לתובע כי המשטרה תבקש מביהמ”ש לשחרר אותו בתנאים”.

עוד ציין ויזל בתביעה, כי השארתו של לר במעצר לאחר היוודע כוונת המשטרה נוגדת את החוק: “ייאמר מייד כי כאשר מבקשת המשטרה לשחרר בתנאים אוסר הדין על הותרת החשוד במעצר אלא מורה למשטרה לשחרר את התובע בתנאים עד להבאתו לדיון. אך למרות הוראות הדין הותירה המשטרה את התובע במעצר, בניגוד לדין”.

בנוסף, נחשף בכתב התביעה מחדלים נוספים שבוצעו על ידי המשטרה במהלך מעצרו של לר: “התובע הושאר למעצר לילה בתא ההמתנה יחד עם שני עצורים נוספים על ספסל מתכת אחד בניגוד להוראות הדין לגבי הלנת עצור, זאת כאמור יצרה מצב בו התובע נאלץ להעביר את הלילה בניסיון לישון על הרצפה תחת אור דולק. זאת ועוד, בתא ההמתנה לא היו שירותים ומשכך כל פעם שהתובע היה צריך להיפנות לנקביו נאלץ לחכות עד כי יגיע שוטר, יאזוק אותו ויוביל אותו לשירותים החיצונים – פרוצדורה אשר ערכה זמן ממשוך בכל פעם בה נצרך לנקביו”.

המשפטן אלעדי ויזל מחוננו הגיב על החלטת בית המשפט: “על המשטרה להפנים את הביקורת השיפוטית שהוטחה בה ולחדול לאלתר מהמעצרים הפרועים ומשוללי החוקיות בהם מנסה היא לכבות את מחאת פרשת סנדק”.