בחג האחרון של פסח נהוג לערוך סעודה מיוחדת – סעודת המשיח. את המנהג הזה תיקן הבעל-שם-טוב, מייסד החסידות, והוא הסביר ש”ביום הזה מאיר גילוי הארת המשיח”.
האדמו”ר החמישי של חסידות חב”ד, רבי שלום-דובער מליובאוויטש, תיקן גם לשתות בסעודה הזאת ארבע כוסות יין, כמו בליל הסדר.
הרעיון שמאחורי הסעודה הוא שעלינו לקבל את הארת המשיח לא רק בכלים רוחניים, כמו השכל והרגשות, אלא גם באמצעות הגוף הפיזי שלנו.
כשאנחנו אוכלים את ‘סעודת משיח’ אנו סופגים את הארת המשיח לתוך גופנו. המצה שאנו אוכלים והיין שאנו שותים נהפכים לחלק מאיתנו. על-ידי כך מתחזקת האמונה בביאת המשיח ומתעצמת הציפייה לבואו הקרוב.
זעקה מתפרצת
האמונה היהודית גורסת כי גאולתו של עם ישראל לא תהיה שגרתית וטבעית. שנות הסבל הארוכות והקשות שלנו יגיעו לקיצן רק עם בואו של משיח צדקנו, שיהיה בעל כוחות רוחניים כבירים. אנו בהחלט נדרשים לעשות את כל התלוי בנו, באמצעים ארציים וטבעיים, להביא שקט ושגשוג לעם ישראל, אבל ברור לנו שהגאולה האמיתית והשלמה תהיה מפתיעה, בלתי-צפויה, גאולה ניסית.
כאשר אנו מביטים סביב ורואים את הקריסה הערכית ואת אובדן הדרך, זו הנקודה שבה צריכה להתפרץ מלב כולנו זעקה לגאולה השלמה, שרק היא תביא את הישועה האמיתית לכל הבעיות המציקות לנו, הגשמיות והרוחניות גם יחד.
ומכיוון שבסופו של דבר קורים הדברים הבלתי-צפויים דווקא, הבה נתפלל שיקרה ה’בלתי-צפוי’, שבעצם כולנו מצפים ומייחלים לו. חז”ל אומרים שהמשיח בא בהיסח הדעת. אף-על-פי שהכול מצפים לו ומתפללים לבואו, הופעתו תהיה בכל-זאת בבחינת הפתעה גמורה.
גם בני ישראל, בצאתם ממצרים, עמדו במצב דומה. אף הם נקלעו למצוקה קשה – הים לפניהם, המצרים מאחוריהם והמדבר סוגר עליהם מהצדדים. העם התלבט בין מלחמה במצרים לבין כניעה או התאבדות בים, כדברי המדרש. איש לא חלם שהישועה תבוא על-ידי בקיעת הים והליכה בתוכו. ואולם כאשר זעקו אל ה’, הביא להם את הגאולה הניסית המפתיעה.
לבקש באמת
הזעקה הזאת, שאמורה לבקוע מליבנו, נשחקת על-ידי השגרה. אף-על-פי שכולנו מאמינים בביאת המשיח, מצפים לגאולה ומתפללים לבואה, אנו מבקשים אותה לעיתים כמצוות אנשים מלומדה. כשיש לנו בעיה אישית מציקה – אנו יודעים לזעוק באמת ולהתפלל בכוונה כנה; אבל התפילה לגאולה, שתביא את הפתרון האמיתי והשלם לכל בעיותינו ומצוקותינו, נעשית כדבר שבשגרה.
החג האחרון של פסח הוא הזמן להתחזק באמונה השלמה בבוא הגאולה ובציפייה לקראתה. נאכל את ‘סעודת משיח’, שמטרתה להחדיר את האמונה בבוא המשיח לתוך גופנו ונפשנו, ונצפה שעוד השנה נזכה לערוך את ‘סעודת המשיח’ השלמה והאמיתית – לכבודו של משיח צדקנו שיבוא ויסב עימנו ויביא את הגאולה האמיתית והשלמה.