אלי, בחור ישיבה ממשפחה חרדית במרכז הארץ, יצא בבין הזמנים עם משפחתו לנופש.
במהלך הנופש, הגיעו בני המשפחה לשיט בסירת טורנדו במרינה ידועה, כדי ליהנות מהחוויה, מבלי לשער איך היא עשויה להסתיים. כמו ברוב הפעמים, בפרט בתקופה בה יש לחץ גדול באתרי הנופש, לא נעשתה כל הדרכה מקצועית למבלים, וחיש מהר מצאו את עצמם בני המשפחה על סירת הטורנדו.
כבר אחרי כמה דקות אלי הבין שזה לא הולך להיגמר טוב: הגלים הלכו וגברו, בכל פעם שהסירה קפצה מעל גל – הוא נחבט בחוזקה במושב, בסירה לא היו רפידות כלשהן למניעת החבטה, וגם צעקותיו החוזרות והנשנות לנהג לא עזרו, האחרון לא שמע או שבחר שלא להתייחס והחבטות נמשכו.
אחרי כמה דקות נוספות, כשאלי התפתל כולו מכאבים, הצליחו שאר הנוסעים להסב את תשומת לבו של מפעיל הסירה והוא החל להאט את הסירה ועשה את דרכו לרציף.
גם ברציף לא הסתיימו התלאות, משיט הסירה לגלג על אלי וחולשתו והסביר שזה “בגלל שאתם החרדים לא עושים ספורט”, כשאלי לא הצליח לעמוד, הוא הרים אותו באופן לא אחראי וגם ניסה ליישר לו את הגב. בבית החולים חשבו אחרת ואבחנו שבר בחוליה, סיפור ארוך וכואב במיוחד.
אלי שכר את שירותיו של עו”ד בנימין ארביב, המתמחה בנזקי גוף, בתקווה לקבל את הפיצוי המגיע לו.
עו”ד ארביב: “הבעיה ברוב המקרים של פציעות מטורנדו, שמשיטים מחתימים על מסמכים המצהירים על הסתכנות מרצון וטוענים שהייתה הדרכה כדבעי. בתי המשפט נוטים פחות לקבל תביעות אלו ואף היו פעמים שתביעות כאלו נדחו והתובע חויב בתשלום הוצאות”.
אלא שבעבודה מעמיקה, הצליח עו”ד ארביב לאתר תקנה עתיקה, מלפני 40 שנה, הקובעת במסגרת תקנות הנמלים כי בכלי השיט המדובר נדרש גם “צוות בטיחות”, ולפיכך, משיט הסירה פעל בניגוד לחוק וסיכן את הנוסעים.
תכליתו של החוק שאותר, היא בדיוק זו, כדי שתהא עוד אוזן קשבת לנעשה בסירה ובכך יהיה ניתן למנוע אירוע כפי שהתרחש.
בעקבות כך, הוגשה תביעה בבית משפט השלום בתל אביב בפני השופט מנחם מריו קליין, וימים אחדים לפני פסח הכריע השופט לטובת אלי, וחייב את מפעילי הטורנדו לשלם לו פיצוי בסך 110 אלף שקל.