7 הרובעים של ירושלים: הזרוע הארוכה של העירייה • כך זה עובד

המושג “רובע” בירושלים מעלה באופן מידי אסוציאציה לעיר העתיקה המחולקת מזה שנים רבות לארבעה רובעים: הרובע היהודי, הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

בשנים האחרונות משמש המושג רובע גם לנושא אחר ושונה ממה שהיה ידוע ומקובל בירושלים.

עם השנים עיר הקודש הולכת ומתפתחת בכל התחומים, ומטבע הדברים – גדלים גם האתגרים.

עריית ירושלים מתמודדת עם אתגרים בתחומים שונים כשבראשם עומדים שניים עיקריים:

1. גידול האוכלוסייה:

מספר התושבים בירושלים והלך וגדל משנה לשנה, שכונות מתווספות, תושבים חדשים נקלטים וכן הגידול הטבעי של האוכלוסייה משפיע אף הוא. על פי הסטטסטיקות ואומדן חוקרי הדמוגרפיה, הגידול הצפוי באוכלוסיית ירושלים בעוד שני עשורים הוא כ-50% .

2. ההטרוגניות:

בירושלים ישנן שלש קבוצות אוכלוסייה עיקריות: חרדים ודתיים, חילונים, וערבים. כל קבוצת אוכלוסייה מהווה אחוז משמעותי מכלל התושבים בעיר. כל קבוצה בעלת צרכים שונים מזולתה, ועל העירייה מוטל התפקיד לספק את הדרישות והצרכים לכל קבוצה באשר היא, ולהבטיח את שגשוגה של העיר לטובת כל תושביה.

בפורום השולחן העגול למנכ”לים העוסקים בהתחדשות עירונית, הסביר ראש העיר משה ליאון את האתגרים ואופן ההתמודדות:

“ירושלים היא עיר שיש בה מיליון תושבים והיא העיר הגדולה ביותר בישראל. העיר מורכבת מפסיפס של כלל המגזרים, 25% חרדים, 38% תושבי מזרח ירושלים, ו-38% מגזר כללי. אני כראש עיר מחויב לדאוג לכלל התושבים, לא משנה אם מדובר במזרח העיר או במרכז העיר.

“אנחנו בונים גם לחרדים בכל מקום אפשר וגם לאוכלוסייה הכללית. כמובן שאנחנו מדברים על לדאוג זה לא רק לבנות דירות אלא במקביל גם לפתח את בתי הספר, כשזוג צעיר בא לשכונה חדשה הוא קודם בא לבדוק מה מוסדות החינוך שיש בסביבה ורק אחר בא לגור בשכונה”.

עיריית ירושלים עסוקה באופן תמידי בהכשרת פרויקטים לדיור, למסחר, להשכלה, ביוזמות שונות הקשורות להווי ולכל הנדרש בכדי לנהל עיר מובילה ומפותחת מבחינה תורנית, כלכלית, אינטלקטואלית, חברתית, תיירותית וכו’

כדי להצליח לתת מענה לתושבים ולפתח את העיר על הצד הטוב ביותר, הגתה עיריית ירושלים רעיון – לחלק את שטחה המוניציפלי של ירושלים כולה לרובעים על פי אזורים. כך נוצרו בעיר שבעה רובעים אשר כל רובע כולל מספר מנהלים קהילתיים הכוללים שכונות הקרובות זו לזו מבחינה גיאוגרפיות.

ניסיתם פעם לפנות לעירייה?

פנייה לעירייה בכל עיר זו לא חוויה קלה, מניסיון. על אחת כמה וכמה כשמדובר בעיר ירושלים המונה מספר כה רב של תושבים.

תהליכים מול העירייה לעיתים דורשים זמן וסבלנות. כמות הפניות עולה על כל דמיון וכוח האדם מתקשה לשלוט בכמויות.

לצורך העניין ,ייתכן שמשפחה אחת תגיש בקשה בקשר לשיבוץ בגן הילדים, בקשה בנושא אישורי הרחבה, ובקשת תלונה על הגינה הציבורית.

כעת תכפילו את הבקשות והדרישות במספר התושבים ההולך ועולה, כפול תחומי הדרישה שהדוגמאות שלעיל הן רק טיפה מים תחומי הטיפול שברשות העירייה – מה הפלא שקידום תהליכים מול העירייה נעשה תהליך כבד ומסורבל?

שרי אלפים ושרי מאות…

רעיון הרובעים מזכיר במעט את עצת יתרו למשה רבנו במדבר.

עבודת הצוות שמציע יתרו מקלה על תהליך קבלת הקהל של העם בידי משה, ומביאה להקלה בעומס הרב המונח על כתפיו. באופן דומה- על כל רובע מתוך שבעת הרובעים אחראי מנהל רובע.

מינהלת הרובעים מהווה זרוע ארוכה לגישה לתושבים ומאפשרת לעירייה ליישם ולבצע ביתר קלות את המדיניות העירונית לשיפור חזותו של המרחב הציבורי, וזאת על ידי חיבור לשטח והכרת הסוגיות והצרכים השונים בראיה פרטנית ומרחבית.

כך, ניתן להעניק שירות מיטבי לתושב, לייעל את מערכת האחזקה ואת רמת התיאום בין כלל הגורמים העירוניים הפועלים בשטח.

בראש כל רובע עומד מנהל רובע, האחראי בין היתר על הקשר בין המנהלים הקהילתיים לעירייה ולכל נושא שיתופי הציבור ויישום תכניות העבודה של אגפי העירייה במרחב הציבורי.

בנוסף למנהל הרובע, מונה צוות הרובע גם את בעלי התפקידים הבאים:

1. מתכנן רובעי – עומד בקשר עם המתכננים השכונתיים הפועלים במינהלים הקהילתיים ומנחה אותם בנושאים תכנוניים שונים הרלוונטיים לרובע / מינהל, בהתאם למדיניות העירונית.

2. סייר – הנמצא בשטח ובוחן מקרוב את הסוגיות השונות המגיעות לפתחו של הרובע.

3. רכז בקרה ומעקב – המתכלל את הפעילויות השונות ומבצע מעקב ובקרה עליהן, על פי הצורך.

מנהלי הרובע נותנים מענה אף בשעות חירום ובאירועי מזג אוויר קיצון, כאשר כל מנהל רובע, אחראי על תא השטח אותו הוא מכיר בימי השגרה ובכך מבוצעת פעילות החירום ביעילות ובמהירות.

כל השביעין חביבין

שבעת הרובעים מתחלקים לאזורי המגורים בירושלים, כל רובע אחראי על מספר מנהלים קהילתיים, כל מנהל קהילתי אחראי על שכונה או מספר שכונות בעיר:

רובע אורנים – כולל את מינהל קהילתי גינות העיר, מינהל קהילתי בקעה רבתי, מינהל קהילתי דרום, מינהל קהילתי בית צפאפא שרפאת, אזור התעשייה תלפיות

רובע אלונים – מינהל קהילתי רוממה, מינהל קהילתי רמות, מינהל קהילתי צור באהר, מינהל קהילתי רמת שלמה

רובע דרום – מינהל קהילתי הר חומה, מינהל קהילתי תלפיות מזרח, מינהל קהילתי צור באהר, מינהל קהילתי גילה

רובע מזרח – מינהל קהילתי א-טור, מינהל קהילתי הגבעה הצרפתית, מינהל קהילתי עיסוויה, מינהל קהילתי שמואל הנביא (שמונה השכונות)

רובע מערב – מינהל קהילתי יובלים, מינהל קהילתי גנים, מינהל קהילתי בית הכרם, מינהל קהילתי הר נוף, מינהל קהילתי גבעת שאול

רובע מרכז – מינהל קהילתי לב העיר, מינהל קהילתי בוכרים, מינהל קהילתי בית דוד, קריית הלאום, מינהל קהילתי אבנאא אלקודס

רובע צפון – מינהל קהילתי פסגת זאב, מינהל קהילתי נווה יעקב, מינהל קהילתי בית חנינא, מינהל קהילתי עוטף ירושלים

אבן שואבת

ירושלים, מאז ומעולם מהווה אבן שואבת. רבים מהארץ ומחוצה לה נושאים את עיניהם ומצפים בתקווה ליום שבו יוכלו אף הם להגיע ולהשתקע בעיר.

עיריית ירושלים פועלת בכל המישורים לפיתוח העיר ולרווחת התושבים באמצעות מנהלת הרובעים אשר מנגישה לעירייה את דרישות התושבים, ולתושבים – את יוזמות העירייה.

בשנים האחרונות, על אף הקושי הטכני של תהליכי הבנייה המצויים בכל פינה בעיר, עדיין העיר מהווה מוקד משיכה להתיישבות ולתיירות מכל רחבי הארץ והעולם.

הגינות הציבוריות ששופצו, הפארקים רחבי הידיים שנבנו, מרכזי המסחר והרחובות המתחדשים להפליא, כל אלו הופכים את ירושלים לעיר חדשנית ומרתקת בכל המישורים.

כמו כן מפעילה העירייה מוקדי פעילות שונים בכל חג וחג בהתאם לרוח התקופה ולמהות החג. העולים לירושלים בחג הפסח ימצאו עיר מושקעת ומטופחת, מגוון אתרי בילוי והפעלות שונות. כל זאת תודות למאמצי העירייה ומנהלת הרובעים הדואגות לשכונות מכל בחינה אפשרית. מוזמנים לבקר.