שנה לתאונה הנוראה: “זוכרת כל שניה ושניה, בכיתי, נפלתי וקמתי”

שנה לאחר התאונה הקשה בה נהרג איש החסד ר’ חיים הר כסף ז”ל, עלתה אלמנתו רויטל לקברו בבית העלמין ירקון.

בהמשך פרסמה פוסט באינסטגרם, בו שיתפה וסיפרה על תחושותיה – שנה אחרי.

“היום בלילה י”ז ניסן, יום השנה של חיים ז”ל. בדיוק שנה עברה מאז שהעולם עצר מלכת!!!! לא רק עבורנו… כל מי שפגשתי בשנה האחרונה, כל יום ויום, מאז ועד היום אומר לי: ‘אני זוכר/ת בדיוק איפה הייתי כששמעתי על התאונה, בדיוק מה עשיתי, בדיוק איך הגבתי. זוכר/ת את ההלם, את הכאב. החג כבר לא המשיך להיות שמח, כבר כלום לא היה אותו דבר'”.

היא תיארה את הזדהות המכרים: “הזדהות וחיבור מקיר לקיר. חיבוק של אין סוף אנשים. האמת? שגם אני זוכרת. זוכרת בדיוק איפה הייתי, מה ראיתי.. איך הגבתי.. זוכרת כל שניה ושניה. עיבדתי את זה כבר מיליון פעם, דיברתי, סיפרתי, חשבתי, נזכרתי. בכיתי, נפלתי וקמתי. מתישהו גם חייכתי. ואז קלטתי שזה הרבה יותר קל. הרבה יותר קל לחייך ולקום מאשר ליפול ולנבול… תזכרו את זה!!!

“ועכשיו חג פסח הגיע שוב. ושואלים אותי כל הזמן: ‘איך את?’ ‘איך את עם זה?’

“אני? האמת לא צריכה את יום השנה כדי לזכור את חיים, הוא קיים כל הזמן. הוא נוכח ועוזר ומקדם לנו את העניינים מלמעלה.

“תחושה שיש לנו שם נציג שמקורב לצלחת… הוא קיים בכל מקום. איך אמר הרב שטרן כשעלינו לקבר לפני חודש? ‘גזירה על המת שישתכח מן הלב, אבל חיים היה אחד כזה שלא שוכחים’.  מודה לה׳ שהיה לי כזה בעל, ולילדים שלי כזה אבא, חכם, פייטר, מוכשר וחד פעמי!!!”. ו… לא, עדיין לא מעיזה לעבור שם במנהרה…”.

התאונה הטראגית התרחשה לפני שנה במנהרה הסמוכה למחלף עין תות,  כאשר חיים ז”ל נהג ברכבו בדרכו צפונה, עם חלק מבני המשפחה.

בתאונה נפצעו בתם, נעמה, אז בת 17, שפונתה במצב קשה והיתה מאושפזת כשלושה חודשים בבית החולים עד לשחרורה – ומאז השתקמה. שני נוסעים נוספים, בן 20 ופעוט כבן שלוש, נפצעו במצב קל עד בינוני.