איש התקשורת נועם זיגמן, בן 42, תושב חיפה ואב לשישה, הוא שדרן ומגיש בתחנת הרדיו ‘קול ברמה’, ועורך ובעלים של אתר ‘לדעת’.
הוא בנו של הרב אברהם זיגמן ז”ל, מוזיקאי, יוצר, מלחין, משורר וסופר, ששימש עד לפרישתו כעורך מוזיקלי מוערך ברשת ב’ וברשת ג’ של קול ישראל.
בצעירותו כתב נועם ב’מקור ראשון’ וב’מעריב’, ובהמשך שימש ככתב פוליטי בערוץ 20, כתב מדיני-פוליטי ב’יום ליום’, וכתב פוליטי וכנסת ברדיו ‘קול חי’. אחרי שהמגיש מוטי לביא עזב, הגיש את ‘המהדורה המרכזית’.
לפני 8 שנים עבר לתחנת הרדיו ‘קול ברמה’, שם החל לשדר את התכנית ‘חדש על הבוקר’.
עם שינוי הלו”ז בתוכניות, עבר לשדר יחד עם דודי שוומנפלד את התוכנית ‘שניים הפוך’ בשעה 9 בבוקר, אותה הוא מגיש כיום עם יועץ התקשורת איציק סודרי.
מי ‘הדבר הגדול הבא’ ברדיו החרדי?
המגיש ארי המניק.
מדוע דווקא הוא?
למדנו ביחד לתואר ראשון של ‘פוליטיקה ותקשורת’, וכבר אז ראיתי שמדובר בבחור אינטליגנט ומבין עניין. לימים הבאתי אותו לרדיו ‘קול ברמה’, והוא הפך להיות עורך התוכנית שלי.
לפני למעלה משנה, כשביצעו שינויים בתוכנית, ארי עזב את העריכה. כיום הוא מגיש תכנית שבועית לסיכום השבוע ברדיו ‘קול ברמה’, יחד עם מראיין נוסף, ותוכנית מוזיקה ברדיו ‘קול פליי’.
בחרתי בו כי אני רואה אצלו את כל הנקודות שצריך שיהיה במראיין טוב. יש בו את התשוקה לרדיו, את הידע וההבנה בתחום האקטואלי, את הרצון לייצר סדר יום, וגם את הקול שנעים לשמוע.
•
ארי המניק, בן 32, מתגורר בעיר בית שמש, נשוי ואב לארבעה ילדים.
הוא נולד וגדל בשכונת סנהדריה בירושלים, בנו של הרב עקיבא המניק, המלחין הנודע (“חמול”, “בני בני” ועוד), המכהן כר”מ בישיבה ומחבר הספר ‘עקבי חיים’ על מסכת מכות ועניינים בש”ס.
בילדותו למד בחיידר ‘חפץ חיים’ בשכונה בה גדל. בישיבה-קטנה למד בישיבת ‘מיר’ בשכונת רמת שלמה, ובהמשך למד בישיבה גדולה ב’קול תורה’, השוכנת בשכונת בית וגן.
מתי נכנסת לעולם התקשורת?
“בגיל 23, תוך כדי לימודי בישיבת ‘קול תורה’, התחלתי ללמוד לימודי תואר ראשון במסלול ‘פוליטיקה ותקשורת’, במכללה החרדית ‘הדסה’. במקביל ללימודים בישיבה ולימודי התואר, התחלתי לפרסם ‘טור דעה’ באתר חרדי, תחת שמי. בעקבות כך, כעבור מספר ימים הודיעו לי ראשי הישיבה כי לא אוכל להמשיך ללמוד בישיבה.
“הטור, שכתבתי עם השם שלי, היה על נושא חשוב. לא התביישתי בו ורציתי לומר אותו בשמי, כי האמנתי במה שאני כותב. היינו קבוצה של חברים שהוזזנו מהישיבה, חלקם היום עיתונאים, חלקם בפוליטיקה. זמן קצר לאחר מכן התחתנתי.
“לאחר החתונה התחלתי לעבוד כאיש יחסי-ציבור במשרד של המפיק דוד פדידה, איתו אני עובד עד היום. בלימודי התואר של ‘פוליטיקה ותקשורת’ למדתי עם נועם זיגמן.
“יום אחד מגיע אליי נועם ואמר: ‘תקשיב, אני מתחיל להגיש תוכנית בוקר ברדיו ‘קול ברמה’ ואני מחפש עורך, נראה לי שאתה יכול להתאים’. אני זרמתי איתו ונכנסתי לתפקיד.
“חילקתי את זמני בין העבודה ביח”צ לבין העבודה ברדיו. המנכ”ל אריאל דרעי קיבל אותי כעורך ללא כל ניסיון. לא היה לי שום ידע בעריכה או ברדיו – ואני מודה לו על כך.
“ערכתי את התוכנית ‘חדש על הבוקר’ של זיגמן במשך חמש שנים, עד שבוצעו שינויים בלוח הזמנים של התוכניות. תפקיד העריכה הוא מתיש. בשנתיים האחרונות של הקורונה והבחירות הנושאים חזרו על עצמם, ולכן ביקשתי לסיים את תפקידי כעורך.
“זמן קצר לאחר מכן, ביקשו ממני ברדו להגיש בכל יום חמישי בבוקר מהדורה בשם ‘זירה שבועית’, שעתיים משעה 08:00 עד 10:00, אותה אני מגיש עם מנדי ריזל. מדובר בתוכנית סיכום שבועי של האקטואליה, איך עבר השבוע”.
במקביל הוא מגיש תוכנית מוזיקה ברדיו ‘קול פליי’, תחנת הבת של ‘קול ברמה’, בכל יום שישי, מהשעה 10:00 עד 12:00. “יש פינה בסוף התוכנית שבה אני מעלה לשידור את אבא שלי, שאומר דבר תורה. אבא שלי הוא אדם תורני ומלחין, ולאחר דבריו אני משמיע את השיר שהוא הכין”.
מדוע פנית דווקא ללימודי תואר ב’פוליטיקה ותקשורת’? לא מעט במגזר לומדים דווקא משפטים…
“גם משפטים מעניין אותי, הרבה פעמים אני מלקה את עצמי שלא למדתי משפטים. היו תקופות שחשבתי ללמוד לתואר שני במשפטים. האמת שזה התגלגל די במקרה, לא שבזמן מסוים אמרתי: עכשיו אני הולך ללמוד תואר, בוא נבדוק איזה תואר זה יהיה, והחלטתי ללכת על ‘פוליטיקה ותקשורת’. לא. זה לא היה ככה.
נועם זיגמן. צילום: רדיו קול ברמה
“הייתי בישיבה. יום אחד חבר מגיע ואומר לי: ‘תשמע, יש פה מפגש הכרות של ‘קמפוס שטראוס’, פותחים שלוחה חרדית, יש מסלול לתואר ראשון ב’פוליטיקה ותקשורת’. משהו מעניין, בוא נלך לראות’. זרמתי וזה תפס אותי, עניין אותי התחום. אני אדם שאוהב להתבטא, והתואר נותן כלים רחבים בנושאים נוספים”.
לעבודה בתקשורת יש ערך מוסף אם יש תואר בתקשורת?
“לא. כדי להיכנס לעולם התקשורת צריך יכולת, ידע, כישרון, עניין. הנפח של הרדיו במהלך התואר הוא קורס אחד, לכל היותר. תואר עשיתי, כי בעידן של היום יש בהרבה מקרים תנאי-סף שזה התואר.
זה אומץ ללמוד לתואר כבחור ישיבה קלאסי לפני 10 שנים. כמעט ולא היו אז בחורי ישיבה שלמדו לתואר, בניגוד להיום. מה היו התגובות שקבלת?
“נכון שזה לא היה דבר שהוא מקובל, אבל אף פעם לא הרגשתי אמיץ או פורץ דרך. הלכתי ללמוד במוסד חרדי, לא במוסד לא דתי, מיועד לגברים, בפיקוח רבנים. הפקטור זה המשפחה. ברגע שאתה צריך להילחם כנגד המשפחה, חברים, נגד הקהילה – זה דבר אמיץ ופורץ דרך. בסביבה החברתית שלי קנאו בנו, לא בזו לנו.
היה לך מודל לחיקוי בעולם התקשורת שרצית להיות כמותו?
“אני לא חושב שהיה לי מודל לחיקוי – מישהו שאמרתי: אני רוצה להיות כמוהו, ולכן אני רוצה רדיו. הגעתי לרדיו כי כי התחום הזה סקרן אותי. במהלך השנים למדתי המון מנועם זיגמן.
“נועם, מאז שהוא ילד, ינק וספג שידורי רדיו, ואני למדתי ממנו המון – אתה לומד פרספקטיבות, עיקר וטפל, צורה הגשה, שאלות… לא מעט דברים. אם אתה מחפש מראיין ספציפי, לנסות להשיג אותו בכל מחיר.
“לפעמים הייתי אומר לו: המרואיין הזה לא יענה, לא ירצה להתראיין. הוא היה אומר: ‘תתקשר, תנדנד לו, מקסימום אמר לך לא’ – והרבה פעמים הצלחנו.
“מנחם טוקר הוא איש רדיו בכל רמ”ח אבריו ושס”ה גידיו. הוא מודל אדיר לאיך לעשות רדיו. אדם שמעל 20 שנה עושה רדיו, ומגיע כל יום עם אותה תשוקה, כאילו הוא ביום הראשון.
“רדיו ‘קול ברמה’ היא חממת רדיו אדירה, למדתי המון מהשדרנים. מכל אחד אתה מאמץ אלמנט, כישרון, יתרון ובונה את המודל שלך”.
מה התחושה שלך שנועם בחר דווקא בך כ’דבר הגדול הבא’ בעולם הרדיו?
“נועם הוא אחד משדרי הרדיו הטובים במגזר החרדי, בטח בתחום האקטואליה. זה כבוד גדול שהוא בחר דווקא בי, אני כמובן מודה לו על כך”.