בית הדין האזורי לעבודה דן לאחרונה בתביעה שהגישו עורכי הדין דוד פייל וראובן אשקאנדזי, בשם חקלאי בן 52, אשר עבד בגידול ושיווק דגי נוי, לאורך 15 שנה ברציפות, ובמסגרת זו נדרש, בין היתר, לתפעל בריכות דגים המשתרעות על שטח עצום של כ-200 דונם.
במהלך אותן שנים, עסק החקלאי גם בגידול לא חוקי של קנאביס בשטחי הבריכות, נעצר על ידי המשטרה, הורשע ונשפט לעבודות שירות.
לפני כארבע שנים, כאשר על גופו החלו להתפשט נגעים שאובחנו כסרטן העור, הוגשה, בשם החקלאי, תביעה למוסד לביטוח לאומי (המל”ל) להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה – אולם תביעה זו נדחתה.
לאחר שנדחתה גם התביעה לעיון מחדש בעניינו, הגישו בשמו עורכי הדין פייל ואשקאנדזי תביעה נגד המל”ל לבית הדין האזורי לעבודה.
לדבריהם, במסגרת עבודתו נדרש החקלאי להאכיל כחצי מיליון דגים ולנקות את בריכות הענק, תחת השמש הקופחת, לאורך כ-10 שעות בכל יום, שבעה ימים בשבוע. בריכות הדגים כוסו, כך נטען, בניילון שקוף, שלא מנע את חדירת קרני השמש, ואף יצר אפקט חממה.
על פי התביעה, מחלת העור, ממנה סובל התובע נבעה ישירות מעבודתו האינטנסיבית בשמש, ועל כן יש להכיר בו כנפגע עבודה.
מנגד, טענו נציגי המל”ל בכתב הגנתם, כי הסיבות למחלתו של העובד קשורות למוצאו האשכנזי, לעובדה שהיה בעברו גולש גלים, וכן בשל עיסוקו בגידול קנאביס, עיסוק שלא היה קשור לעבודתו.
בתביעה, הדפו עוה”ד פייל ואשקאנדזי את טענות המל”ל, והדגישו, כי העובד החל את עבודתו כשהוא בריא לחלוטין.
באשר לגידול הקנאביס, טענו עורכי הדין, כי מדובר באירוע נקודתי שנמשך רק מספר חודשים. לדבריהם, גידול הקנאביס נעשה לצרכי שימוש עצמי בלבד, ולא לצורכי מכירה וסחר, ושעל כך שילם החקלאי את חובו לחברה. בכל מקרה, טענו עוה”ד פייל ואשקאנדזי, כי אין כל קשר בין גידול הקנאביס, להתפתחות מחלתו של החקלאי.
לכתב התביעה צורפו ראיות התומכות בגרסתו של העובד וכן מסמכים רפואיים, המעידים כי הנגעים התפתחו על רקע חשיפה לשמש וכתוצאה מאופי ותנאי עבודתו. בנוסף העיד מטעמו שותף למקצוע, אשר תיאר לבית הדין את אופי וסגנון העבודה בגידול דגים מסוג זה.
לאחר ששני מומחים רפואיים למחלות עור שמונו מטעם בית המשפט, ד”ר אייל פרץ ופרופ’ ארנון כהן, קבעו חד משמעית, כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע למחלתו, נסוג המל”ל מעמדתו והכיר במחלת התובע כפגיעה בעבודה.
בהתאם להסכמת הצדדים, פסקה לאחרונה השופטת חופית גרשון-יזרעאלי מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כי מחלת התובע היא פגיעה בעבודה כתוצאה מחשיפה לשמש.
השופטת קבעה, כי העובד זכאי לתגמולים בגין מחלתו, וחייבה את המל”ל לממן את הוצאות המשפט.
לדברי עוה”ד פייל ואשקאנדזי, בעקבות פסק הדין, יגיש העובד תביעה למל”ל לקביעת שיעור נכותו.
לדבריהם, נכות זמנית זו אינה מבוטלת, בשל השלב המתקדם בו נמצאת מחלתו, ועל כן צפוי המל”ל לכסות את כלל ההוצאות הרפואיות שנגרמו לו, להעניק לו נכויות זמניות גבוהות ומתמשכות, לאורך כל ימי מחלתו, מהגשת התביעה ועד להחלמתו, ובנוסף, במקרה שהמחלה תותיר בו מגבלות ונכויות, העובד גם צפוי לזכות מהמל”ל לגמלה חד פעמית או חודשית.
בנוסף, כתוצאה מהכרת בית הדין במחלה כמחלת מקצוע, במקרה ומחלת הסרטן תחזור, יהיה רשאי העובד להגיש תביעה נוספת נגד המל”ל, בבקשה להכיר בה כהחמרה במצבו, ולדרוש עבורה תגמולים נוספים.
להערכתם של עוה”ד פייל ואשקאנדזי, סכומי הגמלאות שמגיעים לעובד מסתכמים במאות אלפי שקלים, אם לא יותר.