בעולם המוזיקה: יוחנן בלייך, מעבד ומפיק מוזיקלי, בן 26 מביתר

קובי סלע, בן 52, הוא אחד המומחים הגדולים במוזיקה החסידית-יהודית.

הוא מגיש ברדיו מגיל תשע ככתב זעיר ברשת א’. אחר כך הגיש והפיק תוכניות בגלי צה”ל ובערוץ 7, ביניהן התוכנית ‘שירים במעלות’ – המצעד החסידי של ערוץ 7. לצד כתיבת מדורים והגשת תוכניות אקטואליה, הוא כתב על מוזיקה חסידית בעיתון ‘בשבע’.

בשנת 2010 הצטרף סלע לצוות ‘קול ברמה’, כמגיש של המצעד החסידי-מזרחי ‘הטבלה’. שנה אחר כך, בשנת 2011, שימש סלע כחלק מהוועדה המקצועית בתוכנית ‘בית ספר למוזיקה’ בערוץ 2.

כיום הוא מנהל משרד יח”צ והפקות שבבעלותו – ‘קוביס’, המתמחה ביח”צ ותקשורת למגזר החרדי והדתי, ומפעיל משפיעניות.

לצד תוכנית האוכל ‘חברים לצלחת’ ותכנית הריאיונות ‘מילה בסלע’ – בערוץ 7, הוא מגיש בתחנת הרדיו ‘קול חי’ את התוכנית ‘קוביס מוקיר שבת’ המשודרת בימי שישי, עורך את מדור המוזיקה בערוץ 7, ומגיש את המצעד החסידי ‘שירים במעלות’.

מי ‘הדבר הגדול הבא’ בעולם המוזיקה החרדית?

המעבד המוזיקלי, יוחנן בלייך.

מדוע דווקא הוא? 

יוחנן הוא בחור חסידי, בעל אולפן מוזיקה. למרות גילו הצעיר הוא מעבד מוזיקלי מבריק, עם ידע מטורף במוזיקה אלקטרונית מהעולם.

יותר ויותר אומנים ואומניות שומרי מצוות מגיעים אליו שיכתוב ויפיק להם עיבודים מוזיקליים, והוא שותף שלי ליצירת מיזם ‘קפיצת הדרך’, מיזם שאפתני שבינתיים עומד ביעדים שלו כבר שבעה חודשים.

•

יוחנן בלייך, רק בן 26, מתגורר בעיר החרדית ביתר עילית, נשוי ואב לשתיים.

הוא נולד וגדל בחסידות קרלין-סטולין בעיר מודיעין עילית. הוריו עשו עלייה מארצות הברית, לאחר חתונתם. הוא למד בתלמוד תורה של קרלין בעיר, ובבחרותו בישיבה ליטאית ובישיבת קרלין.

“בתלמוד תודה הייתי במחזור הראשון של קרלין במודיעין עילית. היינו המניין הראשון של חסידים בעיר. מודיעין עלית הייתה אמורה להיות עיר ליטאית בלבד, אבל  בסוף נכנסה קרלין. אבא שלי מהעשרה הראשונים.

“בשלב של הישיבה לא היו מספיק תלמידים כדי לפתוח ישיבה של קרלין. היום יש, אז לא היה. למדתי בישיבות ליטאיות קצת, ולאחר מכן למדתי בקרלין. אני מכיר את כל העולמות”.

מתי נכנסת לעולם המוזיקלי? 

“זה החל בתחביב, מגיל קטן אני מנגן. אבא שלי מאוד מוזיקלי, הוא הלחין הרבה שירים, גם בחסידות קרלין יש ניגונים שהוא הלחין. לאחרונה עיבדתי חלק מהניגונים שלו כדי שנוכל להוציא אותם לאור.

“גדלתי כילד מאוד מוזיקלי. בגיל קטן מאוד קנו לי אורגנית ממש קטנה, ראו שאני יודע לנגן על זה, ולאט-לאט התקדמו עם יותר טוב ויותר טוב. שלחו אותי לשיעורי נגינה על אורגן.

“אחרי שהתחתנתי, רכשתי את האורגן הכי יקר שהיה לי, ב-20 אלף שקלים, שאותו מכרתי לאחר זמן. עשיתי לא מעט דברים במוזיקה –  ניגנתי, הלחנתי שירים. לא ידעתי מה אני הולך לעשות בדיוק, אבל ידעתי שאני רוצה להישאר בתחום המוזיקה תמיד.

“לאחר תקופה, הבנתי שמסובך להקים עסק. רציתי להיות קלידן, אבל צריך לצבור מוניטין ורשימת לקוחות –  דבר לא קל. מכרתי את האורגן, ובכסף הזה קניתי ציוד להפקה ועיבוד מוזיקה”.

יש ניסוי וטעייה, הוא אומר. “לגלות דברים שמתאים לך, זה לא פחות חשוב מהדברים שלא מתאמים לך. זה חלק מהדרך…”

קובי סלע אומר שיש לך ידע בלתי רגיל  במוזיקה אלקטרונית. מהי, בעצם, מוזיקה אלקטרונית, ומה ההבדל בינה למוזיקה רגילה?

“לא התחלתי במוזיקה אלקטרונית. למעשה, פעם תיעבתי את המוזיקה הזו, חשבתי שזה משהו רדוד ולא מושקע… מרגיש משהו לא רציני. ככה חושבים. אבל אם הציבור נמשך למוזיקה אלקטרונית, אז  יש שתי אופציות: לומר שזה רדוד ולא להתעסק בזה, או להבין מה הסיבה שנמשכים לזה, מה יש בזה שמושך אנשים.

“ההבדל ביניהן? מוזיקה אלקטרונית זו מערכת שלמה של סאונדים אחרים. במוזיקה הרגילה, אם אני רוצה לבצע עיבוד לשיר – יש סוגי גיטרות, יש תופים, גיטרה בס. זה מה שיש לנו. כולם מתבססים על הכלים האלה, וזה די מוגבל.

“המוזיקה אלקטרונית זה אוצר. אני קורא לזה ‘ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות של המוזיקה’. לדוגמה, תופים. יש דברים שאי אפשר לדמיין כזאת כמות, כמויות על כמויות, שאתה יכול להיות ייחודי ולהביא דברים שלא נשמעו מעולם.

“אני יכול ליצור צליל מאפס, ולעשות דבר שלא עשו. זה ממש מדהים. אתה יכול לקחת מגוון שירים במוזיקה הרגילה, יהיה לזה את אותו סאונד. כמה שונה אתה יכול לעשות… במוזיקה האלקטרונית אני משנה את הסטנדרט. יש הרבה אפשרות ואתה לא מוגבל. יש לזה תחושה משכרת, שאתה אומר כל יום: ‘וואו, מה יש לי לעשות היום’.

“זה ראש אחר לגמרי. במוזיקה רגילה יש כללים. המוזיקה האלקטרונית שברה את כל הכללים. אמרה, מי אמר? מי אמר שהתוף בס אמור להיות ככה?”

עם זאת, הוא לא מגביל את עצמו רק עם מוזיקה אלקטרונית. “אני מתעסק גם הכלים הרגילים”, הוא מדגיש.

מאיפה הידע?

“הידע הנרחב הוא מ’יוטיוב’. מאחר ואני יודע אנגלית כשפת-אם, אז למדתי. היה קל למצוא מקורות מידע של מפיקים גדולים, שמציגים סרטוני הדרכה, דבר שאני גם התחלתי לעשות. היום כמעט כל דבר יש ברשת, דבר שבעבר לא היה. בשונה מהעבר, היום אנשים גם משתפים את העבודה שלהם. בעבר היו מוציאים שיר והשאר היה ‘סודות המקצוע’.

“אנשים היום שומעים שיר כמה שניות ראשונות. אם אוהבים – שומעים את השיר כולו. אם לא – מעבירים שיר. לכן הפתיח חשוב מאוד. זה מה שלימד אותי, שמהרגע הראשון זה ימשוך את האוזן, אחרת אתה מפספס את המאזין”.

קובי סלע (צילום: רובי קסטרו) ובלייך (צילום: שלום ברוך קורן)

יש למוזיקה הזו ביקוש?

“בוודאי. אני מכיר את השוק העולמי. במגזר החרדי התהליכים מתרחשים יותר לאט, אבל זה יכנס בסוף. אני פחות לחוץ, זאת מגמה. זה יקרה במגזר החרדי.

“סגנון השיר תלוי מאוד במוזיקה. לא בכל שיר מתאימה מוזיקה אלקטרונית. אם יגיע אליי זמר ליטאי מיינסטרים, ששר בחתונות, ואני אעשה לו עיבוד – אני לא אעשה אותו מופרע, אבל אביא טעמים שלא שמעו. אני אתאים את עצמי, אבל גם אצעיד את זה קדימה”.

תספר על פרויקט ‘קפיצת הדרך’.

“יש לי לקוחות שאני מפיק עבורם. לפעמים בא לי דברים לעצמי, ככה שאני עושה כל מיני דברים כתחביב.

“הכרתי לפני יותר משנה את קובי סלע, שהוא מפיק מוכר. לא זוכר מה הייתה הסיבה שנפגשנו. הוא השמיע לי שירים שהוא עשה ברדיו לפני שנים, גרסאות רמיקס לשירים. שאלתי אותו, מה הוא אומר – שניקח שירים ישנים ונרכיב להם גרסאות חדשות. לחדש אותם ולהביא את השיר ב’וויב’ של 2022.

“בהתחלה זה היה לעצמנו, חשבנו שהזמרים לא ישמחו ממה שאנו עושים. בשלב מסוים, חבר של קובי אמר: למה אתם עושים כך, תעשו בצורה מקצועית? וכך עשינו. פתאום ראינו כמה אנשים אוהבים את השירים האלה.

“לקחנו שירים שהיו לפני שנים להיטים – וחידשנו אותם במוזיקה אלקטרונית. אנחנו כבר בחודש השביעי של הפרויקט. כל חודש שיר מחודש.

מה מרגיש שסלע בחר דווקא בך כ’דבר הגדול הבא’ בעולם המוזיקה? 

“אני מודה לו על הבחירה בי. הוא אדם מדהים, צעיר ברוחו, לא מקובע, מכיר הרבה סגנונות במוזיקה. הוא גם די ג’יי מאוד-מאוד מוכשר. כשעשינו את מיזם ‘קפיצת הדרך’, הוא אמר: ‘יאללה, בוא נעשה את הפרויקט’, כאילו זה הפרויקט הראשון בחיים שעשה, עם הרבה תשוקה. מודה לו מאוד על הבחירה”.