התפרצויות זעם, כעס וויכוחים: מה זה הפרעת התנגדות (ODD) אצל ילדים?

הורים רבים מוצאים עצמם מתוסכלים וחסרי אונים כאשר ילדיהם מפגינים התנהגויות “שליליות” כמו ויכוחים בלתי פוסקים, התפרצויות זעם, שינויי מצב רוח ועוד.

כאשר ההתנהגות המתנגדת, הווכחנית והמתעמתת ממשיכה ב”ווליום גבוה” למשך תקופה ארוכה, ובמיוחד אם היא מופיעה גם בבית וגם במסגרות השונות, ייתכן כי מדובר בהפרעת התנגדות (ODD), אשר ניתנת לאבחון ולטיפול.

בכתבה זו ריכזנו עבורכם את כל מה שצריך לדעת לגבי ההפרעה והטיפול בה.

אחד מתפקידנו העיקריים כהורים הוא חינוך הילדים והצבת גבולות, אשר לעיתים כוללים באופן טבעי תגובות של כעס ווכחנות מצד הילדים. בתקופות מסוימות בחיים התנהגויות אלו אף מחמירות, הן בתכיפותן והן בעוצמתן – כמו בתקופת “גיל ההתבגרות” או בתקופה המכונה “גיל שנתיים הנורא”.

בגילאים אלו יש צורך בגיבוש זהות ועצמאות, ולכן ההתנגדות והעימותים עם ההורים והסביבה הם חלק בלתי נפרד מההתפתחות התקינה. לעומת זאת, כאשר מדובר בילדים שהתנהגות זו מאפיינת אותם באופן מתמשך, ייתכן כי מדובר בהפרעת התנגדות, וכדאי לפנות לייעוץ מקצועי ולטיפול.

כיצד מזהים הפרעת התנגדות (ODD) אצל ילדים?

קשה לזהות הפרעת התנגדות (באנגלית: Oppositional Defiant Disorder) מאחר וכאמור, הסימפטומים של ההפרעה הם התנהגויות שמופיעות אצל כולנו, מעצם היותנו אנושיים, ובמיוחד בגילאי הילדות וגיל ההתבגרות.

עם זאת, ניתן לבצע אבחון מקצועי על ידי פסיכולוגים או פסיכיאטרים, אשר יבחנו את תדירותן ועד כמה הן גורמות לפגיעה בתפקוד היומיומי של הילד או הילדה, בהסתגלות לסביבה ולמסגרות, ביכולת ליצור קשרים חברתיים ולהגיע להישגים לימודיים ואחרים. כמו כן, חשוב להבין עד כמה ההתנהגות המתמשכת פוגעת בסביבה, במשפחה, בילדים אחרים במסגרת החינוכית וכו’.

התסמינים הרשמיים של הפרעת התנגדות (ODD) כוללים מגוון התנהגויות, וביניהן כעס ורגזנות, רגישות יתר, אובדן עשתונות תכוף, ויכוחים עם ההורים וגורמי סמכות אחרים, אי ציות לחוקים וגבולות, אי לקיחת אחריות והאשמת אחרים, פעילות נקמנית מכוונת ועוד.

במרבית המקרים, ההורים או הצוות החינוכי מזהים כבר בגילאי הגן כי מדובר בדפוס התנהגות שחוזר על עצמו ומצריך פנייה לגורם מקצועי. במקרים נדירים מופיעה הפרעת ODD רק בגיל ההתבגרות.

מדוע חשוב לאבחן ולטפל בהפרעת התנגדות (ODD) אצל ילדים?

האבחון חשוב, בין היתר, על מנת לשלול כי ההתנהגות נובעת מסיבות פסיכולוגיות או נוירולוגיות אחרות. במידה ואכן מדובר ב-ODD – חשוב להבין שלא מדובר במצב של שובבות שיחלוף עם הזמן.

ככל שנזהה בשלב מוקדם יותר כי המקור להתנהגות הוא בהפרעת ההתנגדות, כך נקדים לטפל בה ולצמצם את ההשלכות השליליות מהן הילד או הילדה עלולים לסבול – פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה חברתית, פגיעה בהישגים הלימודיים, פגיעה ביחסים עם ההורים ויתר המשפחה.

כמו כן, כאשר לא מטפלים ב-ODD בזמן, הפרעת ההתנגדות עלולה להתפתח להפרעת התנהגות חמורה יותר, הכוללת אגרסיביות, אלימות ועבריינות. מעבר לכך, מחקרים מצאו כי לילדים ובני נוער הסובלים מהפרעת התנגדות יש סיכוי גבוה יותר לפתח דיכאון, חרדה, נטייה לאובדנות וצריכת חומרים ממכרים.

כיצד מטפלים בהפרעת התנגדות (ODD) בילדים?

פסיכולוגים או פסיכיאטרים בעלי ניסיון בתחום, אשר קבעו לאחר אבחון מקצועי כי מדובר בהפרעת התנגדות, יציעו תכנית טיפול המותאמת באופן אישי. לרוב ההמלצות יכללו תכנית משולבת הכוללת התייחסות לקשיים השונים של הילד או הילדה ושל המעגל המשפחתי:

• טיפול רגשי פרטני – ישנן גישות שונות לטיפול פרטני. במקרה של ODD לרוב יומלץ על טיפול בגישת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) או טיפול פסיכודינמי עבור הילד או הילדה. המטרה העיקרית של הטיפול הפרטני הינה חיזוק הדימוי העצמי, חיזוק מיומנויות התקשורת ורכישת כלים להתמודדות עם קשיים, מצבי תסכול, כעסים ודחף להתנהגות עוינת או אלימה.

• טיפול קבוצתי – השתתפות בקבוצה טיפולית או קבוצה לרכישת מיומנויות חברתיות, למשל, עם ילדים נוספים בקבוצת הגיל, יכולה לסייע מאוד לשיפור ההתנהגות והפחתת הקשיים וההשלכות השליליות.

• הדרכה או טיפול להורים – ההורים חווים תסכול רב ואפילו מצוקה. היחסים עם הילד או הילדה מאוד סוערים ונגמרים פעמים רבות בריבים, צעקות ואובדן שליטה. לרוב הם מאשימים את עצמם על שלא זיהו את הקושי החריג מוקדם יותר או שלא פנו לעזרה מיד עם התעוררות החשד. חשוב מאוד לתמוך בהורים רגשית ולהעניק להם כלים לחיזוק הסמכות ההורית שלהם ותחושת המסוגלות ההורית. להורים יש תפקיד משמעותי בהפחתת ההתנהגויות הבלתי רצויות של הילד או הילדה ובעידוד ההתנהגויות הרצויות.

• טיפול תרופתי – במרבית המקרים אבחנה של הפרעת התנגדות אינה כוללת המלצה לטיפול תרופתי. עם זאת, לעיתים יכולה להיות המלצה כזו, במיוחד אם ההפרעה מלווה במצבים קשורים כמו הפרעת קשב וריכוז, דיכאון חרדה ועוד.

• תמיכה בלימודים – הפרעת ODD מובילה במקרים רבים לרמת הישגים נמוכה בלימודים. כמו כן, הדימוי העצמי נפגע ובעיקר תחושת המסוגלות להתמודד עם הדרישות האקדמיות. לכן, תמיכה בלימודים באופן פרטני או קבוצתי יכולה לסייע בצמצום הפערים הלימודיים וכן להפחית את התסכול, שגורם לעיתים להופעת ההתנהגות המפריעה מלכתחילה.

הפרעת התנגדות (ODD) אצל ילדים – סיכום

אם כן, הפרעת התנגדות (ODD) יכולה להסביר מצבים של התנהגויות בלתי רצויות המופיעות באופן תדיר ומתמשכות זמן רב בקרב ילדים ובני נוער. הפרעה זו עלולה לפגוע מאוד באורח החיים של הילדים ושל הסביבה החברתית והמשפחתית.

לכן, כמה שניתן בסמוך להופעת החשש, חשוב לפנות לאבחון של גורם מקצועי בעל ניסיון בתחום, אשר ישלול או יאשר את קיומה של ההפרעה ושל הפרעות פסיכולוגיות ונוירולוגיות קשורות אחרות.

חשוב לזכור כי ניתן לטפל בהפרעה ולשפר מאוד את ההתנהגות של הילד או הילדה, היכולת להתמודד ולהסתגל בתחומי החיים השונים, ולא פחות חשוב מכך – את היחסים עם ההורים.