הקרב על ירושת המיליונים שמסעיר את הקהילה הבוכרית בירושלים

הרב דוד ניסנוף זצ”ל כיהן כרב העדה הבוכרית בישראל וכראש הכוללים ‘היכל דוד’.

נבחרתם להשתתף בסקר אוכלוסין? השיבו באופן דיגיטלי וקבלו מתנה

כאשר נפטר בגיל 90, הוא הותיר אחריו אישה ללא ילדים. בצוואה שכתב, תרם את כל רכושו להקדש שייקרא על שמו, כשבין נכסיו נמנות דירות בירושלים ושתי חנויות בשווי מוערך של יותר מ-10 מיליון שקלים.

לפי דיווח של ניצן שפירא בחדשות 12, לאחר מותו, נאמני ההקדש הפקידו בטעות את הצוואה במשרדי האפוטרופוס הכללי ולא במשרדי רשם הירושות כדרוש. הם היו בטוחים שהפקדת הצוואה מבטיחה להם שאיש מלבדם לא יכול להגיש בקשה לפדות את ירושת המנוח.

אבל הם טעו.

לרשם הירושות הגיעה בקשה לצו הירושה מצד אחייניו של הרב לקיום צוואה, תוך שהם יודעים שקיימת צוואה ומסתירים עובדה זו מהרשמת לענייני ירושה. מעבר לכך, בבקשה ציינו קרובי המשפחה במפורש כי המנוח “לא הותיר אחריו צוואה”.

כך הם ביקשו לעצמם את נכסיו הרבים.

לפי הדיווח, נאמני הירושה גילו בתדהמה את בקשת של האחיינים והגישו בקשה לביטול צו הירושה, באמצעות משרדו של עו”ד בעז קראוס. כמו כן, הגישו בקשה נוספת לקיום הצוואה שהותיר אחריו המנוח כהלכתה.

קרובי המשפחה בחרו להמשיך את המאבק המשפטי ולהגיש התנגדות לצוואה. הם טענו כי כתב היד והחתימות על גבי הצוואה אינן של המנוח וכי הן זוייפו.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מינה מומחית להשוואת כתבי יד שקבעה בחוות דעת מפורטת: “נמצאו זהויות בתכונות הכתיבה בין החתימות, ודעתי היא כי המסמך אכן נכתב על ידו (הרב) וסביר מאוד שכך אכן קרה”.

עורך הדין בעז קראוס: “פסק דין ראוי וצודק של בית המשפט, שמנע מחטף בעזבון רב נכסים וקיים את צוואת המנוח ואת רצונו”.

לדבריו, “הפקדת הצוואה כדין במשרדי רשם הירושה עשויה הייתה למנוע מאבקי ירושה מסוג זה, וכן למנוע את ההליכים שהתקיימו”.