עושים ‘סדר’ בחיים: 8 עצות שיכולות לעזור לנו לחיות מסודר ובריא

יסוד גדול לומדים אנו בחג הפסח – ‘הסדר’.

שמו של הלילה, ‘ליל הסדר’, רומז לנו על הצורך בתיקון מידותינו בסדרי חיינו. אם נעמיק ונתבונן בחלק החשוב שתופס ‘הסדר’ בחיינו, נוכל גם ללמוד על תפקידו בדפוסי אכילתנו.

כבר בראשית הבריאה נאמר שהארץ הייתה תוהו ובוהו … ויאמר אלוקים יהי אור. הופעת הבריאה מלווה באי-סדר מסוים וריבונו של עולם פועל להכניס בה סדר על ידי הכנסת האור.

בתורה שבעל פה יש ששה סדרי משנה – רבי יהודה הנשיא לא רק חיבר את המשנה, אלא סידר אותה לפי סדר מסוים: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קודשים, טהרה.

וכן בזמננו, בחג שמחתנו, אנו חוגגים את הפסח לפי סדר מכוון שנקרא ‘ליל הסדר’ לפי הסימנים: “קדש, ורחץ, כרפס ,יחץ… .”

יש לכך משמעות הלכתית שאם אדם ירצה לשתות את ארבעת הכוסות בבת אחת לא יצא לידי חובה. בליל הסדר אנו עורכים את הסדר דווקא בצורה כזו, כדי שנוכל לקלוט את האור האלוקי, אור הגאולה. אם אנו רוצים להיות שותפים אמיתיים של ריבונו של עולם, אנו חייבים ללמוד לעשות סדר.

דבר זה כוחו יפה בתחומים רבים בחיינו, ובפרט בצורת אכילתנו במשך כל השנה.

‘סדר והיפוכו’ – נשנושים וחטיפים

רבים מאתנו מושפעים מהרגלי אכילה שגויים שמקורם בארצות שמעבר לים. תופעת ה”נשנשת” מתארת אכילה סתמית ומיותרת ללא קשר להרגשת רעב וצורך אמיתי לאכול.

מקור המילה חטיף שאול מהמילה הלועזית SNACK. המסר העיקרי שעובר כאן הוא שאפשרי ואף טבעי “לחטוף” אוכל במשך היום ובכל זמן נתון.

סגנון אכילה זה, כמובן שאינו בריא ומוריד מטה מטה את ערכו של האדם שנברא בצלם ובמיוחד של עם ישראל שנקראים ‘בנים למקום’.

להלן 8 עצות שיכולות לעזור לנו לחיות מסודר ובריא:

• ‘חשיבה נכונה’ –  להפנים שאנו ‘בני מלכים’ ומתוך כך צריכים להיות מותאמים גם סדר וצורת אכילתנו.

• ‘סוף מעשה במחשבה תחילה’ – תכנון מראש. לעשות קניות של מוצרי מזון לפי ‘קשת המזון החדשה של משרד הבריאות’ המתאימים להרגלי אכילה בריאים. למשל: קטניות, עופות, דגים, מוצרי חלב דלי שומן וביצים, שומנים בריאים דוגמת אגוזים, שקדים, שמן זית, אבוקדו וטחינה, דגנים מלאים ומגוון ירקות ופירות.

• ‘ארוחות מסודרות’ – ארגנו לכם ארוחת בוקר, צהרים וערב, עם דגש על ארוחת הבוקר, המכונה בלשון הגמרא ‘פת-שחרית’, המיוחסות לה מעלות רבות וביניהן: תפקודים קוגניטיביים טובים יותר (כגון: הישגים לימודיים, זיכרון קשב וריכוז ועוד), בהשוואה לאלו המדלגים עליה.

• ‘לשבת ולא לקום’ – בזמן האכילה חשוב לשבת ליד שולחן בצורה מכובדת.

• ‘ארוחת ביניים מול ‘נישנושים’ – ניתן לאכול בין הארוחות, אך חשוב לקרוא לארוחה הזאת בשם הנכון – ‘ארוחת ביניים’ ולא ‘נישנושים’, אשר עשירים בדרך כלל בסוכר, שומן ומלח וקשה להפסיק את אכילתם. המזונות המומלצים עבור ארוחה זו הם: פרי, חופן אגוזים טריים, קרקרים דלי שומן, יוגורט טבעי וכדומה.

• ‘פת בסלו’ – עצה נפלאה מחכמינו זיכרונם לברכה לאנשים שנמצאים מחוץ לביתם שעות רבות, לקחת לדרך ארוחה קלה (כמו ארוחת ביניים) או ארוחה עיקרית.

מומלץ להכין ערב קודם את האוכל הנדרש ליום המחרת (ניתן להיעזר בקופסאות מיוחדות לאחסון המזון או צידנית לשמירה על טמפרטורה נמוכה בימות הקיץ). אדם שיש עימו דבר מאכל יהיה יותר רגוע ומיושב בדעתו.

• ‘שלא לבוא לידי ניסיון’ – לכתחילה להמעיט ככל הניתן בהכנסת מאכלים מפתים ומזיקים לביתנו כאלו שאנו עלולים ‘לחטוף’ מהם. הסיכוי שנצא במיוחד מהבית אחה”צ או בערב לחנות לקנות מאכלים כאלו הוא נמוך.

• שיחה ובקשת עזרה מבן\בת הזוג\משפחה לביצוע טוב יותר של ארגון היום והכנת ארוחות בריאות.

שנזכה להכיר את ערכנו ונשמתנו כבני אדם בכלל ובשייכותנו למועדן היוקרתי הנקרא ‘עם ישראל’ בפרט וככל שנפנים זאת יותר נסדר את אכילתנו ונמנע מאכילה נשנשנית במשך היום – כך ייטב לכולנו.

• ניר כהן, דיאטן קליני ויועץ תזונתי לציבור החרדי במשרד הבריאות