ממחקר חדש עולה, כי העלות שהמדינה שילמה כדי להציל שנת חיים אחת של חולה קורונה בארץ, עמדה על 1.3 מיליון שקלים, כלומר 400% יותר מהסכום הממוצע שהיא משלמת על מנת להציל שנת חיים של חולי בסרטן או בעלי מחלות לב, לפי סל הבריאות.
המחקר – שפורסם בחדשות 13 – יוצג בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות בסוף החודש בתל אביב. הוא נערך על ידי הדוקטורנטית נאסרין ח’ורי-נח’ול מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, וד”ר שולי ברמלי-גרינברג.
החוקרות ביצעו ניתוח המשווה בין ההשקעה הכלכלית של מדינת ישראל במגפת הקורונה אל מול נתוני התמותה – גם אלו שנחסכו – בשנה הראשונה של המגיפה.
במחקר נמצא, כי בעוד שעלות הצלת שנת חיים אחת של חולה סרטן או חולה לב בישראל עומדת על 340 אלף שקלים בממוצע, הפסד התמ”ג לבדו, כתוצאה מפעולות לריסון מגפת הקורונה, עמד על סכום חריג של 93.7 מיליארד שקלים. זאת, לפי המודלים ששימשו את מקבלי ההחלטות בתרחישי יחוס ממוצע לחיסכון של חיי אדם, שמהם נערך חישוב של העלות לשנת חיים.
אם כן, ממצאי המחקר מצביעים על סטייה בולטת בפועל של השקעה כלכלית לשנת חיי-אדם בשנה הראשונה של שנת הקורונה, לעומת השקעות קודמות, כפי שבאו לידי ביטוי בוועדות הסל והחלטות אחרות בתחום הבריאות.
ד”ר ח’ורי-נח’ול שהובילה את המחקר: “אנחנו לא קובעים האם העלות שהמדינה שילמה בעבור כל שנת חיים של חולה קורונה היא רבה או מוטעה. המחקר שלנו מצביע על כך שהמדינה השקיעה משאבים רבים וגדולים בהצלחת חיי אדם במהלך תקופת הקורונה, הרבה יותר מאלו שהיא משקיעה בהצלת חיי אדם בשגרה. אנחנו מניחים את הממצאים בפני מקבלי ההחלטות – והם אלו שמחליטים”.