זהו יומן של המפלגות החרדיות. הקודקודים, מן הסתם, כבר מדמיינים את המשבר הפוליטי הקרב, ואת הרגע בו יזמין אותם בנימין נתניהו להציל את ממשלתו, שקרסה לאחר פרישת הבית היהודי. אם תפרוש.
בדמיונם של הח”כים החרדיים כבר צפה ועולה, כנראה, כורסת העור עליה יישבו סביב שולחן הממשלה, עטורים תפקידים רבי-עצמה. אולי כבר גם את המריבות על ועדת הכספים.
אז זהו. שהדברים אינם כה ורודים, כפי שהם נראים במשקפים חרדיות.
• משבר פוליטי? בנט מאיים: “אם ישוחררו ערבים ישראלים – נפרוש”
תחילה לעובדות: הבוקר התקיימה ישיבת סיעה של ‘הבית היהודי’, ישיבה בהולה כשהיא נערכת בעיתוי של יום שישי, ערב פסח. אחרי הכול, הח”כים של הסיעה מיטלטלים כמו כולנו בסערת ההכנות לחג, חלקם כגברים המסייעים בבית, ויש גם ח”כיות שהעול העיקרי על כתפיהן.
שום דבר חדש לא יצא מישיבת הסיעה. מה שכן, הבשורה הייתה שיש גיבוי להודעה שפרסם אמש יו”ר המפלגה, השר נפתלי בנט: אם ישוחררו מחבלים ערבים-ישראלים – נפרוש מהממשלה. נקודה.
חלק מהחברים בסיעה כנראה נשמו לרווחה, ותכננו כיצד יוציאו הם את הודעת היח”צ שתלווה פרישה שכזו. “השחרור היה הקש ששבר את גב הגמל, אנחנו כבר היינו בעד פרישה עם חקיקת חוק הגיוס ועם ההתנכלות לציבור החרדי”.
נכון, או לא נכון, בעתיד ישתמשו באמירות הללו מול הציבור החרדי, כשיבקש להינקם בציבור הדתי-לאומי (לא שזה מה שנכון לעשות, נקמה היא דבר מכוער) בוועדת כספים ‘חרדית’ או בכל משרד אחר שייפול לידיהם כשלל.
אלא שגם עבורם מדובר בתקוות שווא.
שכן, לא פורשים כל-כך מהר, והוויתור על כיסאות עור ומשרדים רבי עצמה אינו פשוט. איש אינו עושה זאת בקלות. בטח לא נפתלי בנט.
רדו מהגגות
רגע לאחר שיצאו מישיבת הסיעה שוגרה ההודעה הרשמית. “סיעת הבית היהודי החליטה לאמץ את הודעת האיום של בנט מאמש”.
בשיחה עם גורם בכיר במפלגה הוא עומד על כך ש”האיום בהחלט רציני”, וכי אם ישוחררו מחבלים בעלי אזרחות ישראלית, הסיעה תפרוש.
אלא שהייתי מציעה לכל מנבאי השחורות ו/או הוורודות לקחת אויר לרגע. מי כנפתלי בנט מכיר את ראש ממשלתו, האיש הלחיץ, זה שמתקפל מפני כל איום, גם מול אקדח טעון כדורי סרק.
גם האמריקנים עוד לא אמרו את המילה האחרונה, ועד שיפתחו את דלת תא הכלא של יהונתן פולארד יעבור זמן. ומי יודע איך יבריז אבו-מאזן, יו”ר הרשות הפלסטינית, ברגע האחרון. הרי די במשפט אחד שיאמר, בהסתייגות אחת, כדי לפוצץ את העסקה ולשבור כלים מחדש.
טוב נהגו בכירים בליכוד כשהגיבו לאיום ב”אל תאיימו – תפרשו”. אבל עדיין לא נשמעה תגובה מהסוג הזה מפי נתניהו עצמו. להערכתי, גם לא תישמע במהרה.
אל מול איומים לזעזוע קואליציוני, נהג נתניהו בעבר להתקפל. אין שום סיבה שלא יעשה זאת גם כעת. האיש שמול הביקורת הציבורית-חרדית הנוקבת על קבלת הפנים שנערכה לו בכפר חב”ד, רץ לחפש לו מראיינים ונפל לחיקו של ביטאון ‘בית משיח’ (איפה היועצים שלו שיסבירו על שיקולי רייטינג ומכובדות תקשורתית) – ייפול מן הסתם גם לחיקו של נפתלי בנט.
יותר סביר שנתניהו יתקפל, מאשר שנפתלי בנט ימצא סולם כדי לרדת מהעץ.
ואם יקרה הבלתי צפוי (לא יקרה, לא יקרה) – ונתניהו ייפתח עמוד שידרה יציב, תמיד אפשר לרדת מהעץ ולמצוא תירוצים מדוע בסוף לא פרשנו.
ולכל החולמים על עתיד קואליציוני שונה בעתיד הקרוב – רדו מהגגות.