עשרות נשים העידו בחודש האחרון על הנזק האדיר שגרמה להן מנהלת סמינר ‘בית יעקב’ בירושלים, שביצעה בהן מעשים חמורים.
חלק מהעדויות פורסמו בכתב תחקיר שפורסמה בעיתון ‘ישראל היום’, וחלק גם הגיעו לבית הדין המיוחד של הרב שמואל אליהו.
בעקבות ההתפתחויות בפרשה, עורך דינה הבהיר היום (שני) כי היא פרשה מהתפקיד.
אתמול זימן בית הדין – בו ישבו הדיין הרב מנחם מנדל שפרן, הרב שמואל אליהו והרב ראובן נקאר – את המנהלת, על מנת שתבוא לטעון את דבריה בפני בית הדין.
המנהלת לא הופיעה ולא הביעה נכונות להתייצב בפני בית הדין. בית הדין הודיע כי הוא מעניק לה שוב את ההזדמנות לבוא ולהציג את דבריה.
במהלך השבועות האחרונים, לאחר שהעידו מספר נשים בבית הדין של הרב שמואל אליהו, ולאחר שהתארגנה ‘עצרת תפילה’ של נשים על-יד סמינר ‘מעלות’ בירושלים, הגיעה הפרשה אל שולחנו של הגאון רבי יהושע אייכנשטיין, ראש ישיבת ‘יד אהרון’, שבדק בעצמו ושמע עדויות.
בעקבות העיכובים בטיפול בפרשה המסעירה, פרסם הגאון רבי יהושע אייכנשטיין, מכתב בירור בכתב ידו, בו הסביר את דחיפות כתיבת דבריו, וציין כי קיימת סכנה ממשית לנפגעות.
במכתבו נאמר:
“נודע לי מאישה מקצועית שמטפלת בנפגעות, וכן נודע לי ממקור אחר מוסמך שיש בנות שנפגעו מינהלת הסמינר גם בעבר הקרוב, ויש מהם שנמצאות בסכנה לאבד עצמם לדעת, וזה שלא רוצים להודות על הפגיעות מגביר את הסכנה, ולכן אף על גב שהסמינר לא באחריותי, אבל מכל מקום אני רואה חובה לעצמי לפרסם שהיו פגיעות.
החותם בכאב לב, יהושע אייכנשטיין”.
לפני כשבועיים, מחו בשערי הסמינר כמאה נשים חרדיות, חלקן עטויות מסכה מחשש להיחשף. הנשים נשאו שלטים עם הפסוקים “לא תעמוד על דם רעך”, “בית יעקב לכו ונלכה באור ה'”, “והיה מחניך קדוש”.
הפעילות החרדיות שארגנו את עצרת התפילה ונאבקות בפרשייה זו, אמרו: “כעת, כשהדברים מתבררים בידי רבני בית דין שאינם מוטים ואין להם קרבת משפחה לגב’ הנ”ל, ולאחר שהגאון רבי יהושע אייכנשטיין שליט”א הוציא את המכתב, אנו מקוות כי תצא האמת לאור ויינקטו הצעדים הנדרשים. בניגוד למה שהיה עד עכשיו, שרבנים ידעו ושמעו על פגיעות, אך הוציאו מכתבי תמיכה על התנהלות הסמינר בפרשה.”
מבחינתן, יש כמה הסיבות למאבק העיקש שלהן: “בירורם של הדברים חשוב הן כדי למנוע פגיעות שמתרחשות כעת, והן כדי להעביר מסר חינוכי ותורני ברור שלא תהיה שום הגנה והשתקה לפוגעים ולפוגעות, ושחינוך בנינו ובנותינו מחייב התייחסות רצינית ובירור של כל מקרה וטענה.
“לא יתכן שלצד לימוד שיעורי מוגנות, הגב’ מוסיפה להופיע בשערי הסמינר, לחנך את בנותינו ולהוות סכנה נפשית ורוחנית לבנות שנפגעו בין על ידה ובין על ידי אחרים. רק התייחסות רצינית לטענות על פגיעות ללא השתקה וללא טיוח, רק היא תגן על דור ההמשך.”