כיצד התמודד האב המודאג עם הזזת שעון הקיץ? • המדריך המלא

הוא מתגנב לו בשקט-בשקט, בלי שאף אחד שם לב.

הוא מגיע בתחילת האשמורה השלישית, בזמן שכולם עדיין נמים.

הוא אינו משמיע קול.

אין לו דמות.

הוא נטול מראה וריח.

ולמרות שיודעים היטב על בואו הצפוי, ואת ההודעה על נחיתתו המדוייקת פימפמו כבר יומיים – הוא – שעון הקיץ אם עדיין לא זיהיתם, מצליח להפתיע בכל פעם מחדש וברגע האמת, אנו מוצאים את עצמנו מובכים.

אז מי שיהיה ער בשעה שתיים הרי הוא מסודר, יזיז את שעונו שעה אחת קדימה ובא לציון גואל.

אבל אם אתם מאלו שנוהגים לישון בכל לילה  בשעה שתיים, (סליחה, בשלש לפי שעון הקיץ), בדיוק בעבורכם ערכנו את “המדריך המלא  לזכירת הזזת השעון”.

(בינינו, הרי אף אחד לא אוהב להיות ‘לוזר’, ואין לך לוזריות גדולה מלהתחיל יום באיחור של שעה, רק בגלל שכחה לילית שכזו).

1. מתקפה

שיטה זו גורסת, שיש להקדים ולתקוף את השעון קודם שיעשה זאת בעצמו. בבחינת ‘הבא להורגך השכם להורגו’.

על כן, יש להזיז את השעון מבעוד יום משעה שבע לשעה שמונה בערך, כך שכשיגיע שעון הקיץ הוא ימצא אותנו ערניים ומוכנים.

(עבור אותן עקרות בית שאינן מסוגלות להסתדר עם הזזת שעונים בשעה קריטית שכזו, ניתן להזיז את השעון מוקדם יותר, וכל המקדים (או המקדימה)  הרי זה משובח).

2. מגננה

על פי שיטה זו אין ליזום שינויים.

די לנו במה שנכפה עלינו, ואין צורך להוסיף מחול על קודש.

לפיכך יש להזיז את השעון מיד עם שחר. (אחר נטילת ידיים, כמובן).

החסרונות של השיטה: מלבד שהנוהגים בשיטה זו נמצאים בהיכון מוגבר לשכוח ולהזיז את השעון, הם גם מוצאים את עצמם מתחבטים בשאלה: “האם זה שמזיזים את השעון קדימה, זה אומר שמרוויחים שעה או שמפסידים שעה?” (נפק”מ לכיוון השעון המעורר).

3. השיטה המשולבת!

השיטה הזו היא ניסיון לרקוד על כל החתונות.

לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה, לרבע את המעגל, לתפוס את החבל בשני קצותיו.

לקחת מכול שיטה את היתרונות, לחמוק באלגנטיות מהחסרונות, להפוך את השינוי בשעון למשהו חוויתי ונעים ומעניין יותר.

הכירו את השיטה המשולבת, המביאה לידי ביטוי את היתרונות שבשתי השיטות.

על פי שיטה זו אין להזיז את השעון בשלב זה כלל.

יש להישאר עם שעון החורף ולשנות רק את האופן שבו קוראים אותו.

למשל אם השעה בשעון 6 יש לומר: “השעה כעת 6, אבל כיוון שהזיזו את השעון, השעה כעת  שבע (ולכן יש לקום)”

אם השעה היא 12 – יש לומר: “השעה שתים עשרה, אבל כיוון שהזיזו את השעון, השעה עכשיו אחת, (ולכן יש  לחזור הביתה) “וכדו’.

כך בדיוק יש להמשיך מספר ימים (או שבועות, תלוי ברמת האובסיסיביות). ולאחר מכן יתבצע המהלך…

מזיזים את השעון שעה קדימה, ומאז ממשיכים באותה טרמינולוגיה רק הפוך.

“השעה 7, אבל לפי שעון החורף, עכשיו בכלל רק 6 (ולכן אפשר עדיין  לישון קצת)!!!”

“השעה עכשיו 1, אבל שימו לב, שלפי שעון החורף זה רק 12 (ולכן…)”

שיטה זו היא שיטה מצויינת לחינוך ילדים.

הילדים יעשו מה שצריך לעשות, ולו מהסיבה שבאופן קבוע יקבלו מאתנו, ההורים, עוד שעה במתנה.

עד כאן המדריך המלא לזכירת הזזת השעון.

יעשה כל אחד חשבון נפש ויחנוך עצמו על פי דרכו.

ואני בעוניי, לא נותר לי אלא לתפוס אומנות ילדיי בידי ולקום שעה אחת מאוחר יותר, וכי זו אשמתי שהזזת השעון נקבעה ל-2 בלילה, ולא ל-2 בצהריים?