‘הכי גדול ממה שיש לנו בעולם’: תולדות חייו של מרן הגר”ח זצ”ל

מרן הגר”ח קניבסקי זצ”ל,  מנהיג הציבור הליטאי שנפטר בערב שבת, הוא מחברם של  ספרים רבים ורבבות צבאו על ביתו כדי לקבל את ברכתו ועצתו.

לאחר פטירת חמיו מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל תמך  במעמדו של מרן הגראי”ל שטינמן כמנהיג הציבור הליטאי,  מאז פטירת הגראי”ל בערב חנוכה תשע”ח, נחשב לאחד משני מנהיגי הציבור הליטאי לצד מרן הגרי”ג  אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז’.

תולדות חייו

מרן הגר”ח קניבסקי נולד בפינסק, אז בפולין, בט”ו בטבת תרפ”ח –  בנם הבכור של הגאון רבי  יעקב ישראל קניבסקי (‘הסטייפלר’) ולאמו פעשא מרים, אחותו של החזון איש זצ”ל.

אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי.

בא’ בניסן תרצ”ד עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו בעל החזון איש.

מאוחר יותר עברו לדירה סמוכה, בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זיכרון מאיר, עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

למד ב’תלמוד תורה רבי עקיבא – מרכז’ וכן למד עם אביו את רוב מסכתות הש”ס.

בגיל עשר נכנס ללמוד בישיבת ‘תפארת ציון’ בבני ברק, שם למד אצל הגאון רבי  מיכל יהודה ליפקוביץ זצ”ל, שהחל למסור אז שיעורים בישיבה. לאחר שש שנות לימוד ב’תפארת ציון’, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת ‘בית יוסף’, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות.

לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז’ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ.

בשנתו הראשונה שם, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד בבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהגראמ”מ שך זצ”ל שכיהן כר”מ בישיבה וכן שמע שיעורים מהרב אליהו דושניצר שכיהן כר”מ ומשגיח בישיבה.

בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מהרב יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה.

מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת, אז למד תורה מדודו החזון איש.

בז’ בכסלו תשי”ב נשא לאישה את בת שבע אסתר ע”ה, בתו של מרן הגרי”ש אלישיב. השדכנים היו הרב בן ציון ברוק ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר ‘מרא דכולא תלמודא’.

בסידור הקידושין כובד ראש הישיבה רבי ראובן כץ.

בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז’ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות הרב נסים קרליץ, הרב עמרם זקס והרב דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולם. בהמשך עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת הרב פנחס שרייבר.

בבני ברק החל ללמוד בכולל ‘עטרת יוסף’, שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים.

בתום השבעה לפטירת אביו, באב תשמ”ה, הספיד הגראמ”מ שך את האב בהיכל ישיבת פוניבז’ ואמר: “הניח בן כמותו”.

סדר לימודו

הגר”ח קניבסקי נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז”ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה.

להגר”ח היה מחזור לימוד שעליו הקפיד משנות העשרים לחייו והוא כינה אותו “החובות”. הקדיש ללימוד זה בעיקר את שעות הלילה מחצות ועד להנץ החמה.

הלימוד כלל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב”ם, טור, שולחן ערוך, נ”ך וזוהר.

מדי יום למד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) למד  את התלמוד הירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך למד עם נושאי כליהם בהספק של כ-5 דפים ביום. בימי שישי הוסיף ללימוד שניים מקרא ואחד תרגום את מדרשי ההלכה הקשורים לפרשת השבוע לצד פרשני המקרא מהראשונים.

נהג לסיים מדי שנה את התלמוד כולו. זמן הסיום נקבע לערב פסח על מנת לקיים סעודת מצווה בשל תענית הבכורות המוטלת עליו. בשנה מעוברת, שבה פוחת העומס של הספק לימודו, ניצל לחיבור ספר תורני חדש.

בחיי אביו היה מוסיף לשמו בפתח הספר את התואר הרב. לאחר פטירת אביו חדל מכך.

במהלך השנים למד הרב קניבסקי את התלמוד הבבלי והירושלמי עם מספר חברותות, בהם הרב אלעזר צדוק טורצין (עמו הוציא את ספרו “שונה הלכות”), הרב חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמידט והרב גדליה נדל. בשנים האחרונות למד בעיקר בעצמו. את התלמוד הבבלי למד עם בנו הגאון רבי יצחק שאול.

אלפי מכתבי שאלות נשלחו אליו בשנה, בכל תחומי העניין התורניים. תשובותיו בדרך כלל היו קצרות מאוד וכללו מילים בודדות. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו”ת ענפה.

כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. לא אחת התבטא שמחמת כתיבת התשובות לשאלות הרבות הוא מתעכב בכתיבת ספריו.

רבים פנו אליו לקבלת ברכה, וברכותיו היו יוצאות דופן בקיצורן. הוא נוהג להשתמש במילים “ברכה והצלחה”, ובשנים האחרונות אף החל להשתמש בראשי התיבות “בו”ה”, כדי לקצר את משך זמן הברכה.

בהנהגת הציבור הליטאי

מעורבותו הציבורית החלה בעת הקמת מפלגת ‘דגל התורה’ בתשמ”ט, כאשר הרב שך ביקש ממנו להופיע לצידו בכינוס יסוד המפלגה בבנייני האומה וצירף אותו עמו בנסיעתו לכינוס בירושלים. בכינוס בחירות שנערך לאחר מכן ביקש הרב שך שיביאו את הרב קניבסקי מביתו ורק לאחר מכן עלה לנאום כשהוא מקדיש חלק מנאומו לחלוק לו שבחים ולהדגיש את החובה לציית להוראותיו.

בין היתר אמר עלי: “הוא הכי גדול ממה שיש לנו בעולם”.

בעת הקמת מועצת גדולי התורה של ‘דגל’ התבקש  להצטרף למועצה. לאחר שסירב הורה הרב שך לצרפו לצד חמיו הרב אלישיב כ”חבר בעל דעה”, שיש להתחשב בדעתו אף אם לא השתתף בישיבות מועצת גדולי התורה.

בזמן מלחמת המפרץ, הובטח בשמו שבבני ברק לא יפלו טילים, בהסתמכו על אמירה דומה של דודו החזון איש. הבטחה דומה פורסמה בשמו בעת מבצע עמוד ענן.

ב-2013, כאשר מפלגת ‘בני תורה’ התמודדה בבחירות לרשויות המקומיות בשלוש ערים מול ‘דגל’, השתתף בישיבת המועצה כדי להביע את תמיכתו הפומבית ב”דגל התורה”. באותה תקופה התבטא בחריפות נגד התומכים והמצביעים למפלגת “בני תורה” וכינה אותם “ריקים ופוחזים בעלי מחלוקת”.

לאחר הבחירות הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי “בני תורה” במוסדות החינוך ובקהילות.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של מרן הגראי”ל בהנהגת הציבור.

לאחר פטירת הגראי”ל בערב חנוכה תשע”ח, גברה מעורבותו בהנהגת הציבור של דגל התורה. לצידו בהנהגה עומד הגרי”ג אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז’ העומד בראש מועצת גדולי התורה.

באוקטובר 2018 לקראת הבחירות לרשויות המקומיות השתתף שוב בישיבת מועצת גדולי התורה.

עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה רבים, בהם עטרת שלמה, יששכר באהליך, קופת העיר, ועד הרבנים לענייני צדקה, לב לאחים ובד”ץ שארית ישראל.

קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה וברכה בתחומים שונים.

בני משפחתו

בתו חנה שטיינמן (נפטרה בתשע”ד), הייתה נשואה לגאון רבי שרגא נח – ראש ישיבת “קהילות יעקב” בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה, בנו של הגראי”ל שטיינמן זצ”ל.

בתו הרבנית לאה קולדצקי, נשואה לרב יצחק – מגיד מישרים. מקבלת קהל כמנהגה של אמה המנוחה.

הגאון רבי אברהם ישעיהו, עורך כתבי סבו הסטייפלר “קריינא דאיגרתא” וכמה מספרי אביו. מחבר ספר “מוסר אב” – משא ומתן עם אביו על הלכות בן סורר ומורה. בעבר כיהן כראש ישיבת “שפת הים” לבעלי תשובה.

בתו רות צביון, נשואה לגאון רבי יהושע צביון. מחברת הספר “בית אמי” על אמה.

בנו הגאון רבי שלמה, ראש ישיבת תפארת ציון וישיבת קריית מלך בבני ברק.

בתו ברכה ברוורמן, נשואה לגאון רבי זעליג ברוורמן – ראש ישיבות סדיגורה, דרך אמונה, “נתיבות יצחק”, ועורך ביאוריו של חמיו לתלמוד הירושלמי ולמסכת כלה.

בתו דינה, נשואה לגראון רבי אלעזר דוד אפשטיין, ר”מ בישיבת תורה בתפארתה ומחבר הספרים “משנת השבת” ו”שחיטת חולין”.

בנו הגאון רבי יצחק שאול. חברותא של אביו וכותב חלק ממכתביו. עומד בראש מערכת ספרי “דעת נוטה” שבהם תשובות של אביו על סדר שולחן ערוך. מחבר הספרים “בר גיבול” על מלאכת לש, ו”אהל עראי” על מלאכת בונה ופירוש “שיח אמונה” המלוקט מספר אביו על הלכות שמיטה.

בנו, יעקב ישראל (יענקי), מנהל את סדרי הכניסה אל הרב ומתווך בינו לבין אישים פוליטיים ואחרים.

(מבוסס על הערך בויקיפדיה)