מגילת סרגוסה נחשפת: המעילים הריקים, וסופו של “מרקוש הרשע”

הספרייה הלאומית חושפת את המגילה המספרת את סיפור נס ההצלה של קהילות יהודיות במאה ה-15 - סירקוזה שבסיציליה או בעיר סרגוסה שבספרד • ההלשנה של "איש רב ומדון רשע ובליעל" שהשתמד, ומה חלמו בלילה כל שמשי הקהילות?
שלמה בן חיים
י"ד אדר ב' התשפ"ב / 17.03.2022 12:28

בין האוצרות השמורים בספרייה הלאומית ישנן מאות מגילות אסתר, כמה מהן עתיקות ונדירות במיוחד.

סובלים מבעיה רפואית? אולי מגיע לכם לקבל 6,400 ש”ח בכל חודש

מלבד נוסח המגילה המסורתי, בקהילות רבות בתפוצות ישראל נהגו לחגוג ניסים מקומיים וסיפורים של הצלת יהודים בקריאת ‘מגילות’ המספרות את סיפור הקהילה.

בצל חג פורים, הספרייה חושפת דוגמא לתופעה זו שהתגלתה מספר ימים לפני החג – ‘מגילת סרגוסה’, הכתובה בעברית ובסגנון המחקה את נוסח מגילת אסתר. תוכן המגילה שונה ממגילת אסתר, ואינו מספר את קורות חיי היהודים בשושן הבירה, אלא את קורות יהודי סירקוזה (Syracuse) שבסיציליה או בעיר סרגוסה שבספרד לזכר הצלת יהודי העיר והקהילות הסמוכות.

המגילה מתוארכת למאה השמונה-עשרה, ונהגו לקוראה בכל שנה לזכר נס ההצלה שהתרחש בשנת 1420.

“ויהי בימי סראגוסנוס מלך אדיר וחזק”, פותחת המגילה, המספרת על הקהילות היהודיות שנהגו לכבד את המלך בהוצאת 36 ספרי תורה בטקס רב רושם. ברבות הימים החלו להוציא את מעילי הספרים ללא הגוויל שבתוכו. אולם בשנת שתים-עשרה למלכותו של סראגוסנוס “נשתמד איש רב ומדון רשע ובליעל”, אשר רכש לו מעמד בבית המלך.

לאחר הטקס הקבוע הוציא המשומד לעז על הקהילה באומרו כי ספרי התורה שהיהודים מוציאים לכבודו הם למעשה מעילים ריקים. למשמע הדבר קצף “המלך מאוד וחמתו בערה בו” ואיים להשמיד את הקהילות.

בלילה ההוא ראו כל שמשי הקהילות חיזיון שעליהם למלא את ספרי התורה הריקים, וכאשר עבר המלך בשוק היהודים למחרת עם פמלייתו וביקש לפתוח את מעילי הספרים – היו כולם מלאים בספרי התורה. המלך בירך את אנשי הקהילות, הקל מעליהם את המס, ואת המלשין “מרקוש הרשע” תלו על עץ.

בדומה למגילת אסתר, מגילת סרגוסה מסתיימת בקביעה לדורות: “על כן קיימו וקיבלו היהודים הנמצאים בעיר שארגושא עליהם ועל זרעם ולא יעבור להיות עשים את יום שבעה עשר לחודש שבט בכל שנה ושנה הם ובניהם ובני בניהם עד עולם ששון ושמחה משתה ויום טוב ומשלוח מנות יש לרעהו ומתנות לאביונים ולאין נכון לו״.

ואמנם, קהילות רבות באימפריה העות׳מאנית כגון סלוניקי, יאנינה, איסטנבול ואיזמיר, בקרב יהודי תוניס ואף בירושלים, נהגו עד ראשית המאה העשרים לקיים את המנהג ולקרוא את המגילה ביום “פורים סראגוסא” שבי״ז שבט.

ד”ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית: “מגילת סרגוסה מוכיחה את היכולת המיוחדת של העם היהודי לשמר את ההיסטוריה היהודית, תוך הדגשת הניסים והנפלאות שאירעו לעם היהודי בשרשרת הדורות בארץ-ישראל ובגולה. מגילות אלו הן רק חלק קטן מהאוספים השמורים בספרייה הלאומית כחלק מתפקידה בשימור אוצרות התרבות היהודית”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות