לא תאמינו: גם הפילים מנקים את הבית לכבוד פסח • כתבת שטח

“לכלובים המסוכנים ברור שלא נכנסים כשהחיה נמצאת בפנים”, אמרה לי בתחילת השיחה ד”ר נילי אבני-מגן, מנהלת זואולוגית ווטרינרית ראשית בגן החיות התנכי בירושלים.

האכזבה בקעה מגרוני: “אולי בכל זאת?” – ניסיתי לשנות רטרואקטיבית את נוהלי ניקיון הכלובים בתקווה לשמוע על פועל אמיץ, שרירן וענק ממדים, שנכנס לנקות את כלוב הנמרים, תוך שהנמר מצטנף בפינה מרוב פחד.

את גן החיות כולנו מכירים מהצד החיצוני של הגדר. אלו שעובדים שם מידי יום ואחראיים על האכלת החיות וניקוי הכלובים, מכירים גם את הצד הפנימי של הגדר, הצד המעניין, המרתק, שרובנו בכלל שכחנו כי הוא קיים.

ילדינו, כמו גם הילד שבתוכנו, רגילים להגיע לגן החיות ומיד לרוץ למצוא את הקופים, לעשות להם תנועות משונות ולצפות לחיקוי מוצלח של השימפנזה, או משעשע יותר – להביט בבבון הקטן מסתבך בפיצוח האגוז שזרקנו לו בשנייה הראשונה שהשומר סובב את הראש.

אבל גן החיות הוא הרבה יותר מזה. השמירה והטיפוח היומיומי של כל חיה לפי צרכיה, המעקב אחר גידולה והטיפול הרפואי המוענק לה, מחייבים את המטפלים להיות תמיד עם יד על הדופק – לעתים של החיה עצמה.

כמעט כמו בני האדם, ואולי אף יותר, אוכלות החיות אוכל מזין, בריא ואף דיאטטי. גם הפיל והקרנף, שמשקלם מגיע למאות קילוגרמים, הם שומרי משקל, בדיוק כמו חבריהם הקופים והנמרים.

 שינוי תפריט  לכבוד פסח

כשבועיים לפני חג הפסח, מתחילה התארגנות להעברת החיות לאוכל כשר לפסח. לא רק אצל החיות האוכלות בקביעות פרוסות לחם, כמו חיות הבר והמכרסמים, אלא אצל כל החיות – אף אלו הניזונות מקטניות – נעשה שינוי בתפריט הקבוע לקראת הפסח.

המעבר מהאוכל הרגיל של כל השנה למזון של פסח נעשה בהדרגה שלב אחר שלב. “חשוב לשמור על בריאות החיות”, מזכירה ד”ר אבני-מגן, “לכן השינוי נעשה בהדרגה מהתערובת הרגילה לתערובת המכילה בעיקר ירקות”. ושלא תחשבו שהחיות אוכלות מצות, בטח לא שרויה. זה מזיק להן וזה לא חלק מהתפריט.

עם שינוי המזון הקבוע, נכנסים בגן החיות לאווירת הניקיונות.

“זה לא שלא מנקים כל הזמן”, מבהירה הד”ר, “יש ניקיון תמידי של הכלובים במשך השנה, רק שבפסח מנצלים את האווירה ומנקים ביסודיות”.

בגן החיות התנ”כי מוחזקים זוג אריות אסיאתיים. האריה האסיאתי היה נפוץ בארץ ישראל לפני מאות שנים, וכיום הוא מצוי בהכחדה כמעט טוטלית, כאשר רק בשמורת טבע בהודו חיים כ-200 אריות מהסוג הזה. את כלוב האריות מנקים רק כש”בעלי הכלוב” לא נמצאים בתוכו. כנראה הם לא ממש מחבבים את ריח האקונומיקה, או שהם אלרגיים לאבק. לרוב החיות יש בית מיוחד לשנת הלילה. כשמנקים את הכלובים, נכנסים האריות לבית-הלילה שלהן או לחילופין, יוצאים לחצר. בייבי-סיטר, כנראה, עדיין לא השיגו להם.

חיות בר, כמו יעלים, יחמורים וראמים, לא צריכות סידור מיוחד בשעת הניקיון. הן נמצאות בשטח והן גם לא מפריעות ולא מסתובבות בין הרגליים עם שקית ביסלי, כך שניתן לנקות את שטח המחייה שלהן בחופשיות.

ניקוי תחת אבטחה

לעומתן, בריכת התנינים היא כבר סיפור אחר. לבריכה המסוכנת הזו יש מנקים מיוחדים ומיומנים. בבריכה יש ארבעה תנינים. אחד גדול מאוד ושלושה מתבגרים.

כאשר מגיעים לנקות את הבריכה משאריות מזון ולכלוך שהצטבר, יודעים המנקים לזהות באיזו צד של הבריכה מכונסים דייריה, ומנקים את הצד השני – הריק.

הניקוי מתבצע תוך אבטחה מלאה – אחד מנקה, והשני משגיח על התנינים כשבידו מקל ארוך להרתעה.

“האכלת התנינים מעניינת לא פחות”, מוסיפה הד”ר. “את הבריכה לרוחבה חוצה גשר – ממנו זורקים לתוך הבריכה את האוכל. התנינים מזהים כי זוהי שעת הארוחה, מתקרבים, ומחכים למנת הבשר. כאשר זו נזרקת מהגשר, קופצים התנינים ומקבלים בשמחה את הבשר בעודו באוויר”.

במעלה השביל הסובב את הגן, ניתן לראות את הפילים – אסיאתיים אף הם – שלמרות צבעם האפרורי הם מאוד מעניינים.

את חצר הפילים מנקים כשחיות הענק הללו נמצאות בשטח. “ככה זה כשהפילים עצמם עוזרים לנקות”, צוחקת הד”ר.

לפילים יש מטפלים שהם גם מאמנים אישיים שלהם, סוג של קואצ’ינג או מאלף, אם תרצו. הצוות הממונה על הפילים מורכב משני תאילנדים ושלושה ישראלים. הפיל היא חיה מאוד חכמה, מאוד מסוקרנת, וצריך כל הזמן להעסיק אותה להעשיר את עולמה. חנונית שכזו. לכן, כשרוצים לנקות את החצר שלהם פשוט משלבים אותם בעבודה.

“ממש כמו ילד קטן שאימו נותנת לו לנקות משהו כדי שלא יפריע לה לנקות”. נזכרתי בילדותי.

הפיל מרים את דליי המים בעזרת החדק שלו, לוקח אותם לאן שהמטפל מורה לו, ומניח אותם שם. כשמסיים המטפל לנקות מקום אחד והוא עובר למקום אחר, שוב מרים הפיל את הדלי ומניח במקום השני.

אקונומיקה מאוד מפריעה

בגן יש גם ביתן של חיות קטנות, כמו זוחלים למיניהם וקופים קטנים. בין דיירי הביתן המאוד מסקרנים ניתן למצוא את הנחש. אפשר להגיד על החיה הזו הכול, אבל מלוכלכת היא לא. הנחש מאוד נקי, וכמו כל דבר בחייו שנעשה באטיות, גם ללכלך לוקח לו זמן.

כשמדובר בנחש שאינו מסוכן אפשר לנקות את הכלוב, גם כשהוא נמצא בתוכו, אך כשמדובר בנחש ארסי – חייבים להוציא אותו במיומנות ובזהירות ולהחזיר אותו רק בגמר הניקוי.

למרות שחשבתי שאת הקופים משאירים בשטח בשעת הניקיון, התבדיתי. הקופים יכולים להיכנס ללחץ ממסדר הניקיון שעושים להם – ולהשתולל. לכן, מוציאים אותם לחצר ומחזירים אותם כשמסיימים לנקות.

“קוף לחוץ יכול להיות מאוד לא ידידותי ואפילו מסוכן”, מזהירה הד”ר.

החיות מרגישות שמנקים להן את הכלובים? הן מודעות לשינוי שעבר הבית שלהן? – ביררתי בסקרנות.

“אם משתמשים בחומרי ריח חזקים החיות מרגישות את זה מיד. אקונומיקה, למשל, מאוד מפריעה להן, ולכן בדרך-כלל לא נשתמש לניקוי הכלובים בחומרים מפיצי ריחות חריפים. אבל חוץ מהעניין של הריח, כל עניין הניקוי הוא שגרתי אצל החיות והן רגילות לזה”.

לקראת סיום השיחה, מבקשת ד”ר אבני-מגן להדגיש דבר חשוב:

“החיות יקרות לנו מאוד. בטבע הן פשוט נעלמות ונכחדות. בגן החיות לומדים האנשים להכיר אותן, להשתעשע עם חלקן וליהנות ממעשי הבריאה. אנו עושים הכול כדי לתת לחיות מרחב מחיה המתאים להן, בתקווה שהמבקרים אכן יפיקו מזה את המיטב”.

רשמנו.