אנחנו חיים בתוך מהלך דרמטי. אבל כמו במגלת אסתר, רק בסוף נבין

מי שמשוחח עם יוצאי מדינות חבר העמים העומדים בעשור התשיעי לחייהם רואה את הטראומה שהם חווים למראה הפליטים הנמלטים מאוקראינה הבוערת. מראות וקולות מלפני שמונים שנה חוזרים אליהם.

“כך בדיוק זה היה”, הם אומרים לילדיהם, לנכדיהם ולניניהם. “עזבנו את בתינו, לקחנו עימנו מזוודה ותרמיל וברחנו מזרחה, בעירום ובחוסר כול”.

הדור הצעיר יכול פתאום לראות בצבע את הסיפורים בשחור-לבן שסיפרו פליטי מלחמת העולם השנייה.

לחבר נקודה לנקודה

מי היה מאמין שמראות וקולות כאלה יכולים להתרחש בעשור השלישי של המאה העשרים ואחת. מי העריך שיקרו האירועים המתחוללים עכשיו. בלתי-נתפס איך באיבחה אחת משתנים סדרי עולם, הן באוקראינה הן בפדרציה הרוסית. ואיש מאיתנו אינו יודע לאן כל זה הולך ומה צופן העתיד.

לעיתים אנו צופים במלאכתו של צייר ואיננו מבינים מה הוא עושה. הוא מותח קו פה וקו שם, מורח כתם פה וכתם שם. רק בסוף מתחברים כל חלקי הפאזל ומתגלה התמונה השלמה. גם בחיים, הפרספקטיבה של הזמן מאפשרת לראות תמונה רחבה יותר, ואז מתברר שלפנינו מהלך שלם.

סיפורה של מגילת אסתר ממחיש היטב את הדרך שבה רצף של אירועים מתחבר למרקם אחד. הסיפור שהמגילה מגוללת נפרשֹ על פני עשר שנים, ולא בהכרח נראֶה קשר בין מרכיביו.

משתה אחשוורוש, שבו המגילה נפתחת, מתרחש בשנה השלישית לשלטונו. האירוע הבא, בחירתה של אסתר למלכה, קורה ארבע שנים לאחר מכן, בשנת שבע למלכותו. אחר-כך קורה עוד אירוע נקודתי – מרדכי חושף את מזימתם של בגתן ותרש להתנקש במלך, והמעשה נרשם בספר דברי הימים. חולפות עוד שנים והמן עולה לגדולה ונעשֶה ראש השרים. תשע שנים אחרי המשתה מוכרזת גזירת ההשמדה שהמן יוזם, ועוברת כמעט עוד שנה עד ה”ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם”.

מי שאינו רואה את התמונה השלמה סבור שלפניו שורה של אירועים שאין קשר ביניהם. אנו נזקקים לסיפור המגילה ולחיבורים שעושים בעבורנו חכמינו זיכרונם לברכה כדי להבין שאלה חוליות המרכיבות מבנה שלם.

גאולה בנחת

גם אנחנו חיים בתוך מהלך דרמטי. אין לנו הכלים לראות בזמן אמת את התמונה הרחבה. יש עליות ומורדות, התקדמות ונסיגה, שינויי כיוון חדים. יש אירועים שמרוממים את מצב הרוח, ויש דברים שמעוררים בליבנו דאגה.

אבל אנו מאמינים שיד ההשגחה מנווטת את האירועים, וברור לנו שבסופו של דבר הכול יהיה לטובה.

העם היהודי והאנושות כולה צועדים לקראת הגאולה השלמה. כולנו מתפללים שהיא תבוא ברוגע ובשלום, כדברי הנביא (ישעיה נב,יב; ל,טו) “לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן”, אלא “בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן”, במהרה בימינו. פורים שמח!