נשיא רוסיה הודיע היום (חמישי) לפנות בוקר על “מבצע מיוחד להגנת תושבי חבל דונבאס” – והרוסים פתחו במתקפה משולבת המגשימה את תחזיות האימים וכוללת פיצוצים בקייב, הפצצות שדות תעופה, וכוחות שהונחתו מהים באודסה.
הרב הראשי של קייב, שליח חב”ד הרב יונתן מרקוביץ’, שוחח עם ניסים משעל וגיא פלג – וסיפר על המתרחש באזור: “אני בדרכי למקלט, אנשים רצים ברחובות. היה אפשר לראות עשן מהבית, אף אחד לא האמין שזה יקרה. הכל יחסית רגוע אבל קודם היו אזעקות. אני נמצא כרגע בבית ובדרכי לבית הכנסת למלקט שהכנו. מי שיכול היה לעזוב כבר עשה את זה”.
הוא הוסיף: “מה שאנחנו רואים היום הם אותם פיצוצים ואזעקות באזורים צבאיים, אנשים בורחים ורצים פה ברחובות”
הוא הדגיש כי היהודים שיכולו לעזוב את המדינה – כבר עשו במהלך הימים האחרונים. “חלק גדול מאלו שנשארו פה – פשוט לא יכלו לעזוב בשל מצבם. מדובר בין היתר בנכים ללא משפחה ובאנשים המרותקים למיטותיהם. ניסינו לשכנע את המבוגרים, בני ה-80 ומעלה לעזוב – אבל לא היה אפשר לעשות זאת, או לשנע אותם למקומות קרובים יותר לאירופה, שם הסיכוי למתקפה היה נמוך יותר”.
מנהל ‘איחוד הצלה’ בקייב, הרב הלל כהן, לרשת ב: “יש שקט מפחיד, אף אחד לא זז מהבית”
הרב ציין כי הוא נשאר במקום כדי לסייע להם: “אנחנו נמצאים פה בשבילם, נשארנו כדי לעזור ולתמוך בהם, ופשוט להיות איתם”.
המגישים שאלו האם התחושה לפיה היהודים והישראלים באוקראינה בכלל, ובקייב בפרט, הדחיקו את המצב. הרב השיב: “מדובר בתחושה לא נכונה, שכן כולם בעצם הדחיקו את המצב”.
הוא הסביר כי “אף אחד, כולל אנשי ממשל ושירותי הביטחון במדינה לא האמינו שזה ייקרה”. הם המשיכו ושאלו – למה, והרב השיב: “את זה צריך לשאול אותם”.
גם בלבוב נשמעות סירנות עולות ויורדות המתריעות על פיצוצים באזור.
הרב מרדכי שלמה בולד, הרב הראשי של לבוב, שוחח על כך עם ניסים משעל וגיא פלג ב־103fm. “כמה פעמים כבר היו אזעקות”, אמר הרב בולד: “אמרו שהאינטרנט גם לא יעבוד בעוד כמה. אמרו, ‘תקשיבו לרדיו וזה הכול’. ל-ה’ הישועה, זה הכול. אף אחד לא חשב שיהיו פה אזעקות. עכשיו, כל אחד רועד, פשוט רועד”,
בהמשך התייחס לכך שישראלים רבים לא נענו לקריאת הממשלה בישראל לבוא לארץ, ואמר: “כשיש פה אזעקות ויש פה אקשן, אז הישראלים מרגישים בבית, אז מי רוצה לעזוב?”
למה בכל זאת הופתעתם מההתקפה היום?
“אני חשבתי שהוא (פוטין) לא יגיע למערב אוקראינה. פה שונאים אותו שנאת מוות, פה זה ‘תמות נפשי עם פלישתים’. בצד המזרחי של אוקראינה לא כל כך נוקשים, אבל פה (במערב) שונאים אותו ממש, זה משהו בדם, זה משהו שאי אפשר להסביר. עם כל הרגישות, ועם כל הרגשות, זה חסר שליטה השנאה פה”.