מדוע שתה הראב”ד ‘לחיים’ באמצע השיעור כללי בישיבה • צפו

'חידוש' בעולם התורה: מעמד שמחת סיום על 'סיום סוגיא' בישיבתו של הגר"מ שטרנבוך • "כשם שזכינו ללמוד ולסיים סוגיא זו כן נזכה ללמוד סוגיות אחרים ולסיימם ללמוד וללמד לשמור ולעשות"
יוסף גרינבוים
י"ח אדר א' התשפ"ב / 19.02.2022 19:28

במהלך מסירת ה’שיעור כללי’ האחרון בהיכל ישיבתו של הגר”מ שטרנבוך, הפתיע הראב”ד את תלמידיו וביקש להביא ‘לחיים’ לרגל שמחת ‘סיום סוגיית תקפו כהן’ – הסוגיא הישיבתית הידועה, המשמשת כיסוד לסוגיות המרכזיות הנלמדות בישיבות.

למעשנים בלבד: ככה תוכלו לחסוך למעלה מ-8.500 שקלים בשנה

לאחר למעלה מחודש וחצי של לימוד סוגיית ‘תקפו כהן’ (בבא מציעא דף ו’) בישיבתו, ולאחר חמשה שיעורים כלליים שמסר בסוגיא זו, ערך הגר”מ שטרנבוך לראשונה ‘מעמד סיום הסוגיא’, לשמוח על סיום הסוגיא העמוקה שנלמדה בעיון רב.

סוגית ‘תקפו כהן’ היא סוגיא תלמודית בתחילת מסכת בבא מציעא העוסקת במקרה של ספק בדיני ממונות, ויש לה השלכות על שאלות רבות בעניין ספקות.

בישיבות נהוג ללמוד את הסוגיא במשך זמן רב, מאחר שהיא משמשת כאבן יסוד לסוגיות רבות בש”ס.

בדברים שנשא בפני תלמידיו בשמחת ‘סיום’ הסוגיא, הדגיש הראב”ד כי כשם שרגילים לערוך “שמחת סיום” על סיום מסכתא, כן ראוי לערוך “שמחת סיום” כשמסיימים סוגיא שהשקיעו בה עמל ויגיעה במשך למעלה מחודש ימים, וכי לימוד סוגיא אחת בעיון במשך זמן רב, שווה לא פחות מלימוד מסכת שלימה בבקיאות.

במעמד ה’לחיים’ בירך את בני הישיבה בנוסח הידוע לסיומים, והתאים את הנוסח לסיום סוגיא באומרו: “כשם שזכינו ללמוד ולסיים סוגיא זו כן נזכה ללמוד סוגיות אחרים ולסיימם ללמוד וללמד לשמור ולעשות”.

לאחר השיעור נשא שיחה מיוחדת אודות דרכי הלימוד, ועורר מצד אחד על חובת בני הישיבה ללמוד בעיון – ואף לחזור על הנלמד בסדר העיון, ומצד שני על חובת השעה לנצל את הזמן עד סוף זמן חורף להספיק עוד ועוד סוגיות.

בתחילת דבריו אמר: “לפני שאנחנו ממשיכים בעזרת ה’ לסוגיות הבאות, כל אחד יחזור שוב פעם על כל הסוגיא הזאת, ונראה מי יכול לומר ‘חבורה’ על כל הסוגיא, אבל צריך להיות יגע בתורה ובלא יגיעה זה כלום”.

עוד עורר בדבריו, כי בני ישיבה מחויבים ללמוד בעיון, ומי שלומד רק בבקיאות הוא ‘מבטל תורה באיכות’: “ידוע מה שאמרו חז”ל (מגילה ג’ א’) ‘מבטלים תלמוד תורה למקרא מגילה’, והקשו האחרונים שהלא במקרא מגילה גם כן מקיימים מצוות עשה דתלמוד תורה והיכן יש כאן ‘ביטול תורה’, וכתב בשו”ת בית אפרים (או”ח סי’ ס”ח) ליישב שיש בזה ‘ביטול תורה באיכות’, שהוא הרי יכול ללמוד בעיון ובעומק מתוך יגיעת המחשבה, וכאשר הוא קורא מגילה במקום להתעמק בתורה הרי זה ביטול תורה.

“וזהו יסוד גדול הנוגע לכל בחור בישיבה, שאם מתבטלים מלימוד העיון כדבעי ולומדים רק בבקיאות, הרי זה בגדר ‘ביטול תורה’, ואם כן אשרינו שזכינו בעת הזאת שבני הישיבה למדו במשך תקופה בעיון רב את הסוגיא דתקפו כהן”.

את דבריו חתם בהוראה לבני הישיבה להמשיך עוד סוגיות בלימוד העיון עד סוף הזמן: “ומקווים אנחנו בעזרת ה’ ללמוד עד סוף הזמן ולהספיק גם את הסוגיות בדף י”ב ודף י”ג ודף י”ד, ולבנתיים ילמדו בהתמדה ויחזרו על הסוגיא של תקפו כהן, ועוד, וכבר אמר הגר”א ‘העקשן יצליח’ והכל תלוי בכל אחד”.

 

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות