אופס, המסמך נעלם: הדרך בה נוכל לדאוג באמת לאינטרסים שלנו

בשעה ששורות אלה נכתבות אין לדעת כיצד תתפתח המתיחות בין רוסיה לאוקראינה, אבל דבר אחד כבר אפשר לדעת בבירור – העולם שלנו עודנו ג’ונגל שבו החזקים שורדים, ואילו החלשים נופלים טרף לגדולים מהם.

מי שחשב שבינינו הדברים מתנהלים על-פי חוק וסדר וערכי צדק ויושר, רואה לנגד עיניו כי הים אותו ים וכי טבעם של בני-האדם לא השתנה.

כשהאינטרסים של המעצמות מובילים אותן לתמיכה בך, יבטיחו לך הרים וגבעות, אך ברגע שהאינטרסים ישתנו, תמצא את עצמך לגמרי לבד.

לקחי ההיסטוריה

ההיסטוריה שלנו הוכיחה זאת כמה וכמה פעמים. בקיץ תש”ל, 1970, הובילו האמריקנים מהלך של הפסקת אש בין ישראל למצרים. ההסכם קבע במפורש כי שום צד לא ישנה את המצב בשטח. יומיים לאחר מכן הבחינה ישראל כי המצרים מפרים בבוטות את ההסכם ומקדמים סוללות טילים לכיוון תעלת סואץ.

במקום לתקוף מייד את הסוללות ולהגיב בנחרצות על ההפרה, פנתה ישראל בתלונה אל ארצות-הברית. זו התכחשה בתחילה לעובדות וטענה שאין הוכחות כי אכן קוּדמו הטילים. רק כעבור זמן הודתה שאכן מצרים מפרה את ההסכם, אבל לחצה על ישראל להבליג.

את המחיר שילמו טייסינו במלחמת יום הכיפורים.

ערב מלחמת ששת הימים. מצרים חוסמת את מצרי טיראן למעבר ספינות ישראליות. ישראל דורשת מארה”ב לממש את הערבות שנתנה לחופש השיט, אחרי מבצע סיני. בממשל טוענים שהם “לא מוצאים את המסמך”.

המדינה היהודית הקטנה מוצאת את עצמה לבדה, מול שבעה צבאות ערב המצחצחים חרבות נגדה ומול עולם אדיש. אלא שבחסדי ה’ מתקבלת החלטה לפתוח במתקפת מנע, ובתוך שישה ימים מתחולל הנס של הניצחון האדיר.

פעם אחר פעם נוכחנו כי העולם לא יתייצב לימיננו. מה עשה העולם כדי לממש את החלטות האו”ם באשר ללבנון? ההחלטות מופרות ברגל גסה – והעולם שותק. אבל אם אנחנו נקום ונעשה מעשה כדי להגן על ביטחוננו – העולם ייצא מגדרו כדי לגנות ולמחות.

דרוש שינוי תודעתי

עינינו רואות את הנעשה מול האיום האיראני. כל מדינה והאינטרסים שלה, ואף אחת מהן לא ממש מוטרדת מהאפשרות שמדינת טרור אסלאמית קיצונית, שמצהירה בגלוי על שאיפתה להשמיד את המדינה היהודית, תחזיק בנשק גרעיני.

השינוי צריך להתחולל אצלנו, בתודעה העצמית שלנו. דיי להיות שק החבטות של העולם. דיי לאפשר לעולם כולו להתערב בהחלטותיה של מדינה ריבונית. דיי לכספים האדירים של האיחוד האירופי הזורמים לגופים שנועדו לקעקע את ערכיה של המדינה היהודית.

אם נהיה נחושים, העולם יתאים את עצמו לכללים החדשים. העולם לוחץ במקום שבו הוא מרגיש שאפשר ללחוץ. אם העולם יקלוט כי איננו לחיצים עוד וכי הפסקנו לקבל ממנו הוראות, נוכל לדאוג באמת לאינטרסים שלנו, וה’ יהיה בעזרנו.