דמות מוכרת קרע המיניסקוס בשער של אלעד – ויקבל ‘דמי תאונה’

דמות מוכרת במגזר החרדי תבע את הביטוח הלאומי בדרישה להכיר בתאונה לא שגרתית שהתרחשה בשער של היישוב אלעד – וביקש לקבל “דמי תאונה”.

נתון דרמטי: יכול להיות שאתה מפסיד מאות אלפי ש”ח ששייכים לך

לאחר שהביטוח הלאומי דחה את התביעה וטען כי בסך הכל הוא ביצע תנועה לא טובה וכי לא נפגע פיזית מהשער, הנפגע ערער על הקביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב.

מהערעור שהגיש, באמצעות עורך הדין יהונתן מאייר ממשרד שוורץ מאייר ברדה, עולה כי לפני כ-3 וחצי שנים, התובע הגיע רגלית מביתו לשער של הישוב אלעד בכדי לסייע לאורחיו שנתקלו בשער סגור, כחצי שעה לפני כניסת השבת.

בעת שהתכופף מתחת לשער כדי לסייע להם להיכנס, הוא סובב את ברך ימין וקרע את המיניסקוס. לאחר שנפגע הוא המשיך לבית הכנסת, יחד עם גיסו ולאחר צאת השבת התייצב בחדר המיון בביה”ח.

כתוצאה מהתאונה הדמות המוכרת נאלצה להיעדר יותר משלושה חודשים מהעבודה.

השופטת דגית וייסמן מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבעה כי על פי גרסתו, התובע נחבל בברכו, בעת ביצוע תנועה סיבובית של הברך בעת שכרע מתחת לשער היישוב שהיה מורד לקראת כניסת השבת.

אין מדובר בהליכה סתם או בפעילות שגרתית אלא בתקלה פתאומית, בלתי צפויה ובלתי מתוכננת, שהתרחשותה ברורה וניתן להבחין ולהצביע עליה.

השופטת הוסיפה: “גם אם התובע לא נפגע ישירות מהשער או מגורם חיצוני אחר, אין מניעה בנסיבות פגיעתו הספציפית, להכיר בפגיעה זו כ’תאונה’ לפי סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי”.

עורך הדין יהונתן מאייר. צילום: נורית שנקר

השופטת הסתמכה בין היתר על עדותם של הנפגע, גיסו וגיסתו שהגיעו לבקרו ונתקלו בשער הסגור.

בית הדין קיבל את התביעה ואף פסק כי על הביטוח הלאומי לשלם לתובע סך של 5000 שקלים עבור שכר טרחת עורך דינו.

בעקבות פסק הדין הנפגע יזכה לפיצוי מהביטוח הלאומי, בהתאם לשכרו עבור שלושת החודשים שבהם נאלץ להיעדר מעבודתו.

יוקר המחיה? כך את יכולה לייצר לעצמך עוד הכנסה יציבה ובטוחה

עו”ד יהונתן מאייר: “דמי תאונה נועדו לפצות אדם שנפצע בתאונה שאינה תאונת דרכים או תאונת עבודה ואגב כך איבד את כושר עבודתו. תאונות כאלו מתרחשות כל יום, שלא במסגרת העבודה, בתוך הבית ומחוצה לו, אפילו בחו”ל וחשוב שאנשים שנפצעו יידעו שבנסיבות מסוימות הם עשויים להיות זכאים לפיצויים גבוהים מהמוסד לביטוח לאומי”.

לדברי עו”ד מאייר, בית הדין, בפסק דין נכון וצודק, הכיר בו כנפגע תאונה ובאופן זה שמר על זכויותיו של א’ כנפגע תאונה ועל התכלית שלשמה הוקם המוסד לביטוח לאומי.