על פי התביעה, שהוגשה בשמו של הנער והוריו – לפני כשנתיים, הגיע הנער מלווה באימו לרופא המשפחה במרפאת ‘כללית’. הנער, כך נטען, התפתל מכאבי בטן עזים, וסיפר כי הוא סובל מהקאות ומקלקולי קיבה תכופים.
לדברי עורכי הדין שפירא וקלו-יוגב, על אף תלונות אלו, לא מדד הרופא לנער חום ולא שקל אותו, ורק המליץ על טיפול בכדורי ‘קל בטן’ וכן על שתיית ‘קוקה קולה’.
על פי התביעה, כעבור מספר ימים, משלא חל כל שיפור במצבו של הנער, שבו האם ובנה אל המרפאה – והפעם, המליץ הרופא על אכילת מרק, וביצוע בדיקת צואה לתרבית.
לדברי עוה”ד שפירא וקלו-יוגב, למחרת היום שבו האם ובנה עם דגימה כנדרש, אך חרף העובדה שמצבו של הנער החמיר עוד יותר, המליץ להם הרופא להמתין לתוצאות הבדיקה, וחזר על המלצתו על שתיית קולה ואכילת מרק.
בחלוף חמישה ימים נוספים, כך נטען, הידרדר מצבו של הנער והוא הפך לאפאטי – ורק אז הפנה אותם רופא מחליף למיון, וגם זאת רק לנוכח התעקשותה של האם.
במחלקת המיון בבית החולים ‘סורוקה’, בוצעה בנער בדיקת CT בטן, שהדגימה דלקת תוספתן חריפה (אפנדיציטיס) שחייבה ביצוע ניתוח דחוף.
לדברי עו”ד שפירא וקלו-יוגב, בסיומו של הניתוח, יצא הרופא הכירורג אל ההורים וציין בפניהם, כי הם הגיעו אל בית החולים ברגע האחרון. לדבריו, אילו היו מתמהמהים, עלול היה הנער למצוא את מותו.
אלא שבכך, על פי התביעה, לא תמה מסכת ייסוריו של הנער. שבועיים לאחר הניתוח, כך נטען, החל הנער סובל שוב מכאבי בטן עזים. הפעם, כך נטען, אובחנה אצלו דלקת ריאות, והוא אושפז במשך כשלושה שבועות במחלקת כירורגיית ילדים בבי”ח ‘סורוקה’.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ’ אהרון לרנר, מומחה בגסטרואנטרולוגיית ילדים וברפואת ילדים, שקבע כי הרופאים ב’כללית’ התרשלו בטיפול בנער, מכיוון שלא הסיקו מתלונותיו ומהתסמינים שמהם סבל, כי הוא סובל מהתקף אפנדיציטיס חריף.
לדברי המומחה, רופאי הקופה לא ביצעו לקטין הערכת נוזלים, והוא אף לא נשקל. לדבריו, מדובר ברוטינה מתבקשת בנער שמשלשל ומקיא באופן תכוף במשך מספר ימים.
עוד קבע פרופ’ לרנר, כי אילו פעלו הרופאים בקופת חולים לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, האפנדיציטיס היה מטופל כירורגית מוקדם יותר, ומהנער היו נמנעים סבל רב וסיבוכי הניתוח, וגם אשפוזו הארוך היה נחסך.
“הנתבעת העמידה את הקטין בסיכון גבוה לסיבוכי אפנדיציטיס ואף לתמותה אפשרית, ורק בזכות ערנות ההורים, שדרשו פינוי מיידי של הקטין לחדר מיון, חייו ניצלו”, קובע פרופ’ לרנר.
להערכתו, הנער ימשיך ויסבול לשארית חייו מנכות משוקללת בשיעור של 32.5 אחוזים.
יומירה, רימקייד. אימוראן, אנברל, מבטרה. מוכר לכם? מגיע לכם כסף
עוה”ד שפירא וקלו-יוגב טוענים בתביעה, כי הנער סבל מנזקים לטווח הקצר – אשפוז ארוך ומסובך, דלקת ריאות, אי ספיקת כליות, חיבור לזונדה ולעירוי למשך ימים – ואף צפוי לסבול מנזקים לטווח הארוך, משום שהוא מצוי בסיכון מתמיד להידבקויות מעיים וזקוק לתזונה ייעודית.
“טרם האירועים נשוא התביעה, היה הנער מלא שמחת חיים, פעיל וספורטאי, אשר כל חייו ועתידו לפניו”, טוענים עוה”ד שפירא וקלו-יוגב, “עקב האירועים חייו השתנו. הוא אינו יכול לרוץ ולשחק כדורגל. בעקבות הניתוח, הוא נעדר מבית הספר במשך ארבעה חודשים, ופעם בחודש הוא סובל מהתקף של שלשולים והקאות שנמשך מספר ימים… הוא מרבה להתבודד בחדרו ומכונס בתוך עצמו”.
בימים אלה הגישו עוה”ד שפירא וקלו-יוגב, בשמם של הנער והוריו, תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נגד קופת החולים ‘כללית’.
בתביעה מתבקש בית המשפט, לחייב את ‘כללית’ לפצות את התובעים בסכום המקסימלי הנתון לסמכותו – 2.5 מיליון שקלים.