שבועיים לאחר שנפלה: מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון. לאחר הצבעה שמית תמכו בהצעה 51 חברי כנסת, לעומת 48 שהתנגדו.
לפי החוק מוצע לבסס מתווה חדש לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים, תוך עדכון יעדי הגיוס, הצבת יעד עלייה שנתי והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי עמידה בו. כמו כן, מוצע להפחית את הגיל הנדרש לקבלת פטור משירות סדיר לאחר דחיית שירות. בנוסף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית ו/או שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי.
ח”כ יואב גלנט אמר בדיון: “המציאות הפוליטית שהתהוותה במדינת ישראל לאורך 74 שנים, מחייבת להגיע לכל סוג של הבנה ולא לכפייה כאשר אנחנו מדברים על היחס לציבור החרדי, לציבור הערבי ולציבורים אחרים. מי שינסה לאכוף את רצונה של המדינה בכוח על אחוזים ניכרים מן האוכלוסייה, סופו שיביא לנזק גדול מהתועלת שהוא מכוון אליה.”
ח”כ משה גפני: “אחד החוקים המבזים ביותר של העם היהודי זה החוק שמוגש היום למליאת הכנסת. אני מוכן שלומדי התורה ילכו לצבא. אבל נראה את הנוער שהוא איננו נוער דתי, נראה אותו מגיע ללמוד תורה. ואז התברר לי ולביזיונכם, לפני 20 שנה ילד, נער, בחינוך החילוני הממלכתי, למד גמרא, למד תנ”ך, למד יהדות.
“דיברו איתי פה חברים, חברים במפלגות אנטי דתיות: אני למדתי גמרא לפני 20 שנה, 30 שנה. הבן שלי לא לומד, לא יודע. אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר, שאנחנו מתנדבים ללמוד תורה? אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר, שאתם משתמטים מלימוד תורה? שאתם משתמטים מלימוד של יהדות? איך אתם לא מתביישים? ביזיון.”
ח”כ אחמד טיבי: “אין הסכמה בעניינים מדיניים בינינו לבין החרדים, יש תיהום אפילו. אבל, במשך השנים, היה דבר שקראו לו ציפור הנפש, מן הבנה לא כתובה, שאנחנו לא יוצאים כנגד דברים אמוניים, דתיים שלכם ואתם, בנושאים האלה, האמוניים, גם לא יוצאים נגדנו. ולכן אסור לח”כים ערבים להצביע בעד חוק הגיוס מהבחינה הזאת של דברים.
“הבחינה השנייה שזה יכול להביא, כאשר אלה יעלו לשלטון והסבירות שבעוד כמה חודשים הממשלה תתחלף, לקבוצה הזאת מימין, הם מחכים לקפוץ על המציאה. כבר היו כמה עתירות לבג”ץ של גופים פרטיים ועמותות שדרשו את גיוס הערבים ונענו כי עדיין לא גייסו את החרדים וכשהחוק יעבור יש על מה לדבר.”
ח”כ עאידה תומא סלימאן: “חשובים לנו שיתופי הפעולה שקורים לפעמים סביב נושאים חשובים עם הסיעות הדתיות אבל אני הפעם רוצה להדגיש שאני מצביעה נגד, אני מצביעה נגד למען ילדינו מהחברה הערבית הפלסטינית אזרחי מדינת ישראל. עם כל הכבוד לידידים, לחברים, לח”כים שאנחנו בשיתופי פעולה איתם. אבל הפעם אנחנו צריכים להצביע למען עצמנו.
“למה אני אומרת את זה? אם בג”ץ אמר את זה בצורה הכי ברורה בעניין הגיוס באוכלוסייה הערבית, שהוא לא יכול לכפות את זה, לבצע את החוק על האוכלוסייה הערבית כל עוד יש חסם גדול שנקרא חרדים שלא מתגייסים ולא כופים עליהם את זה, אני רוצה שידע כל חבר כנסת ערבי שנמצא בקואליציה שהולכים להרים יד היום ולהצביע עם החוק הזה, שהם בעצם פותחים את הדלת בצורה ברורה, פורצים את הסכר ומאפשרים גם חיוב גיוס על הצעירים שלנו.”
ח”כ חיים ביטון: “המטרה האמיתית היא לא לגייס יותר חרדים. הפחד הגדול ביותר של אלה שמביאים את החוק הזה בצורה הזאת הוא שיהיה פתרון, פתרון קביל שבעצם יפתור את הנושא הרגיש הזה כל כך בתוך הציבור, בעם ישראל. הפחד הגדול שלהם הוא שכבר לא יהיה להם את השוט הזה שהם כבר שנים רבות טוענים לשוויון בנטל. כי אנחנו אומרים את זה בקול גדול: יש חוק שיכול לבוא ולפתור את הבעיה הזאת, אבל לא החוק הזה שמושתת על נתונים שאינם נכונים.”
ח”כ אורי מקלב אמר: “הפכתם את לומדי התורה לאזרחים פליליים. הצבא אינו ערך אלא צורך אך לימוד התורה הוא ערך. לומדי התורה נושאים בעול לא פחות מכל אחד אחר, ואת המסורת הזו אתם הולכים להחריב”.
הוא הוסיף: “האמת ידועה, אין שום צורך בגיוס, כבר היום הצבא מחזיק אלפי חיילים שאין בהם צורך. האבסורד הגדול ביותר הוא כי מי שהחליט האם לומדי התורה יהיו עבריינים פליליים הם חברי הכנסת הערביים”.
ח”כ ישראל אייכלר: “בימינו ידוע לעולם כולו ששירות צבאי הוא מקצוע כמו שירות רפואי ושירות כלכלי. כל הרעיון של גיוס החובה שכופה בג”צ על עם ישראל יש לו מטרה אחת: להשתמש בצבא לכור היתוך, “הנדסת אנוש”. אבל זה לא שייך לחברה במאה העשרים ואחת.
“בחוק הגיוס הטענה שעולה היא טענת השוויון. בכל פעם שמדברים על זה אני מציע: תבטלו את חובת הגיוס בכפייה. אין היום עובדי כפייה, ואין חיילי כפייה. כל מי שרוצה, מתאים ומקצועי, והצבא רוצה אותו, צריך לקבל את השכר המתאים לפי תרומתו והקרבתו.”
מנגד, שר החוץ יאיר לפיד, הביע שביעות רצון מהמהלך. “הבטחנו וקיימנו: שוויון בנטל. אין דבר כזה זכויות בלי חובות. לכולנו יש אחריות על גורלה של המדינה. הממשלה הזו והמפלגה הזו, יש עתיד, ממשיכים לקיים הבטחות. אנחנו עושים מהלכים שבמשך שנים על גבי שנים אף אחד לא העז לגעת בהם.
“חוק השיוויון בנטל עבר לא מעט גילגולים, אבל העקרון נשאר זהה: אין דבר כזה זכויות בלי חובות. לכולנו יש אחריות על גורלה של המדינה. על הבטחון הלאומי. היום החוק הזה עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. עשר שנים עמדנו בהפגנות ובצמתים והבטחנו שהיום הזה יגיע. הבטחנו שלא נעצור ולא נשקוט ולא ננוח עד שזה יקרה, ואכן לא עצרנו”, הוסיף לפיד.
לדבריו, “זה לא חוק מושלם, אבל הוא יוביל לזה שיותר חרדים יתגייסו, יותר חרדים ילכו לשירות לאומי, והרבה הרבה יותר חרדים ייצאו לשוק העבודה ויהיו חלק מהכלכלה הישראלית. זה כוחו של המרכז. במקום ססמאות, פשרות מעשיות שמביאות תוצאות. מבטיחים ומקיימים”.
שר האוצר אביגדור ליברמן כתב בטוויטר: “מילה זו מילה. לא ויתרנו על העיקרון של שוויון בנטל, נלחמנו בכל הכוח כדי להעביר את חוק גיוס בני הישיבות והיום הוא עבר בכנסת בקריאה ראשונה”.
ח”כ ריידא רינאוי זועבי ממרצ שגרמה להפלת החוק לפני כשבועיים הצביעה הפעם בעדו.
היא הסבירה: “לאחר שהגעתי להבנות עם הקואליציה בנוגע לבעיות של הבדואים בנגב בענייני הקרקעות, הדיור והישובים הבלתי מוכרים ובניית תוכנית כוללת שמטרתה פיתוח מתקנים בכפרים הבדואים בנגב, וכמובן לאחר שהקואליציה הממשלתית התחייבה שלא להשתמש בחוק גיוס החרדים לאשרור חוק דומה לבני החברה הערבית, וכל חוק בהקשר זה הנוגע לציבור הערבי, הצבעתי היום בעד חוק הגיוס לחרדים”.