מדד הקול הישראלי מציג: קריסה באמון הציבור במשטרה וביועמ”ש
מדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את אמון הציבור ביועץ המשפטי לממשלה ומצא כי האמון בו הוא הנמוך ביותר שנמדד אי פעם ועומד על 31%.
ירידה מ-42% ב-2020 ובממוצע עמד על 49% בכל המדידות הקודמות.
פילוח מידת האמון של הציבור היהודי, מעלה כי בעוד עד שנת 2018 מידת האמון בשלושת המחנות הפוליטיים הייתה דומה, הרי שבשנתיים האחרונות נפערו ביניהם פערים גדולים.
במדידת 2020, לאחר החלטתו של ד”ר מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר נתניהו, האמון בו עלה משמעותית במחנה השמאל וירד בימין.
הפעם, גם במחנות המרכז והשמאל נרשמה ירידה ניכרת במידת האמון ביועץ, כאשר הירידה הגדולה ביותר היא בשמאל.
ומה אמון הציבור במשטרה?
רק 29% ציינו כי יש להם אמון במשטרת ישראל, הערך הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות בשנת 2003. בקרב המרואיינים היהודים יש ירידה מתמשכת מאז 2018 באמון הציבור במשטרה, ובקרב הערבים נמדדה הפעם עלייה מסוימת, אך המגמה הכללית עדיין של ירידה.
פילוח לפי מחנה פוליטי, מעלה כי יש רוב של מי שאינם נותנים אמון במשטרה בשלושת המחנות כאחד, כאשר אי-האמון הגבוה ביותר הוא בקרב מי שהגדירו עצמם ימין (72%), לאחר מכן בשמאל (62%) ובמרכז (54%).
הממצאים העיקריים:
בשמאל ובמרכז יש גם החודש רוב של אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, ואילו בימין מדובר בשני הנושאים במיעוט של אופטימיים.
הציבור חלוק בדעתו בשאלת הסדר טיעון עם רה”מ לשעבר נתניהו, עם נטייה קלה להתנגדות למהלך כזה. התמיכה החזקה ביותר בהסדר (מדגם יהודים) נמצאה במחנה המרכז והחלשה ביותר בימין.
הדעות גם חלוקות בעניין נחיצות מרכיב הקלון בהסדר כזה, אם יושג. כאן יש רוב גדול בשמאל ובמרכז הסבורים כי מרכיב זה הוא חיוני, לעומת מיעוט קטן בימין שזו דעתם.
ההערכה הרווחת היא שהסיכוי להשגת הסדר טיעון שיהיה מקובל על היועץ המשפטי ועל רה”מ לשעבר נתניהו גם יחד הוא נמוך.
כיום, כמו לפי חצי שנה, כשני שלישים מהציבור סבורים כי על הרשויות בישראל להתערב ולמנוע מחברת NSO למכור למדינות חוץ תוכנות דוגמת פגסוס המשמשות גם למעקב אחרי פעילים אזרחיים ומתנגדי שלטון.
רוב המרואיינים בטוחים או חושבים שסוכנויות המדינה בישראל כגון המשטרה מבצעות מעקבים והאזנות אחרי אזרחים מהשורה. רוב גדול עוד יותר מעריכים כך לגבי חברות מסחריות כמו פייסבוק או גוגל.
רוב גדול בכלל המדגם מצדיקים מעקבים והאזנות סתר במקרים של חשד לעברות ביטחון, למעורבות בעולם הפשע וחיפוש חומרים פדופיליים ברשת. רוב קטן יותר מצדיק זאת במקרה של אלימות משפחתית או סביבתית. רק מיעוט מצדיק מהלכים כאלה במקרה של פעילות אנטי ממשלתית.
כמחצית המרואיינים סבורים שידם של השופטים קלה מדי במתן אישורים למעקבים והאזנות סתר אחרי אזרחים מהשורה. רק כשליש חושבים או בטוחים שלא כך הדבר.
אמון הציבור במשטרה נמצא בשפל בהשוואה לכל המדידות שביצענו מאז 2003.
הרוב סבורים כי המשטרה אינה מקפידה לפעול במסגרת מגבלות החוק כשמדובר בהאזנות סתר ומעקב אחרי אזרחים מהשורה.
שיעור האמון ביועץ המשפטי לממשלה נמוך ועומד כיום על כשליש נותני אמון בלבד. שיעור האמון הנמוך ביותר נמצא אצל מי שמיקמו עצמם פוליטית במחנה הימין (יהודים). אבל גם במרכז ובשמאל מדובר בפחות ממחצית המרואיינים.
תגובות
אין תגובות