על רקע החשיפות כי המשטרה עושה שימוש בטכנולוגיות של NSO: סקר חדש שערכו ב’פרטיות ישראל’ ובאיגוד האינטרנט הישראלי בימים האחרונים לקראת ‘יום הפרטיות ברשת’, שיצוין ביום שישי, חושף חששות כבדים של הציבור על פרטיותו ברשת.
התגוששות מומחים? הסערה המפותלת סביב החיסון נגד הקורונה
איך אפשר לעבור בנק בקליק ללא עלות? • כל השאלות והתשובות
איפה מתבצעות בדיקות הקורונה? איזו בדיקה עושים ומתי? כל המידע
הסקר נערך על ידי מכון רושינק בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל.
הממצאים מגלים, כי 70% מהציבור מוטרד מהאפשרות של חיפושים משטרתיים במחשבים ובטלפונים חכמים (45% השיבו כי הדבר “בהחלט מטריד”, 25% השיבו כי זה “די מטריד”, רק 24% השיבו שהנושא לא מטריד או כלל לא מטריד אותם).
אך החשש הציבורי אינו נוגע רק למה שעלולה לעשות משטרת ישראל במידע האישי המקוון. 60% השיבו שהם מוטרדים מהמידע שמקום העבודה אוסף עליהם (33% השיבו כי הם “בהחלט מוטרדים”, 27% השיבו כי הנושא “די מטריד” , 25.5% השיבו כי הנושא לא מטריד אותם, 8% השיבו כי הם כלל אינם מוטרדים).
על רקע פרשות אחרונות של פריצות סייבר למוסדות רפואיים בישראל, רוב מוחלט של 76% מהישראליים מוטרדים מכך שמידע רפואי שלהם ייחשף שלא לצורך קבלת השירות הרפואי (49% השיבו כי הדבר “בהחלט מטריד”, 27.5% כי זה “די מטריד”, 14% השיבו כי זה “לא מטריד”, 4.5% כי זה “כלל אינו מטריד”).
יתרה מזאת: 64% מהישראלים חשים שאין להם שליטה על המידע האישי שלהם ברשת לעומת 30% שאינם חשים כך ו-6% שהשיבו שאינם יודעים.
82% היו רוצים לדעת איזה מידע גופי המדינה דוגמת משטרה, רשות המיסים ועוד אוספים עליהם וכיצד הם משתמשים בו.
בנוסף, 85% היו רוצים לדעת כיצד חברות מסחריות משתמשות במידע שלהם.. 68% חוששים ממה שארגונים מסחריים עשויים לעשות במידע האישי שלהם בעתיד.
הציבור גם מוטרד מאיסוף המידע של מפלגות פוליטיות בישראל אחר האזרחים, דוגמת שימוש בפרטים אישיים בכדי לעודד הצבעה. 70% השיבו כי הם מוטרדים מהתופעה לעומת 25% שהדבר אינו מטריד אותם.
ומה הציבור חושב לגבי הפרסומות שקופצות לנו לא פעם באופן ממוקד כאשר אנו גולשים ברשתות החברתיות? ובכן, גם כאן המגמה ברורה – 58% מוטרדים מכך ו-37% אינם.
מנהל תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, ד”ר אסף וינר: “הנתונים העכשוויים שאספנו מראים בבירור כי הציבור בישראל מוטרד באופן עמוק מהאופן בו חברות מסחריות ורשויות המדינה יכולות לעקוב אחריו ולפגוע בפרטיותו. הנתונים שאספנו ממחישים כי הדאגה של הציבור הישראלי מפגיעה בפרטיותו אינה ייחודית למגזר כזה או אחר בחברה הישראלית אלא משותפת לכלל הגילאים והמגזרים החברתיים.
“אם בעבר נראה היה שהציבור מודאג בעיקר מהמידע שחברות מסחריות אוספות לגביו, הנתונים העדכניים שאספנו מלמדים כי הציבור הישראלי מודאג לא פחות מיכולתם של גופים ציבוריים כגון משטרת ישראל, רשויות מוניציפליות או מפלגות לפגוע בפרטיותו, באופן המחייב את המחוקקים והרגולטורים להגביר את הפיקוח והביקורת על האופן שבו גופים מסחריים ופרטיים אוספים ומשתמשים במידע אישי אודותינו”.
מנכ”לית עמותת פרטיות ישראל, עו”ד נעמה מטרסו קרפל: “תוצאות הסקר ממחישות את מצבה העגום של הפרטיות בישראל. הפער הגדול בין המידה שבה נושא הפרטיות מטריד את הציבור, לבין הכמות שבה עוסקים בזה חברי הכנסת בישראל – זועק לשמיים.
“לא יתכן שאומת ההייטק הולכת יחפה בכל הנוגע לחקיקת פרטיות מודרנית, שתעניק לציבור הגנה ראויה למידע הרב שנצבר במדינה ובחברות מסחריות. כזכור, חוק הגנת הפרטיות בישראל עודכן באופן מהותי בפעם האחרונה בשנת 1996.
“הסקר מוכיח באופן ברור שהציבור בישראל מוטרד מהנושא, ורוצה לקבל יותר שקיפות בנוגע לאופן שבו חברות ורשויות משתמשות במידע עליו. הגיע הזמן לשנות גישה, ולהבין שנושא הפרטיות הוא לא שולי ואינו בגדר מותרות, אלא קריטי על מנת לשמור על ביטחון הציבור במרחב המקוון.”