“שמח ומצדיע לאדמו”ר מבעלז על ההחלטה ללמוד מקצועות ליבה”

אריה ריבקינד
|
כ"ד שבט התשפ"ב / 26.01.2022 13:19
מגעים אחרונים בין חסידות בעלזא ומשרד החינוך למהפך במוסדות החינוך בחצר: יתחייבו ללמד אנגלית מתמטיקה ועברית ברמה מקבילה לחינוך הממלכתי • מנכ”ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא: “מלא באופטימיות ובשמחה על הבשורה הזו, שמח שדברים שראו רבותינו לפני שנים רבות פותח צהר כעת גם לעולם החרדי” • האם יש מחיר פוליטי לתוכנית? ומדוע לפיד תומך בה ועקב אחר המגעים באמצעות נציגו ח”כ משה טור פז?

האדמו”ר מבעלזא בעד לימודי ליבה לבנים: ועדת החינוך של חסידות בעלז ואישים נוספים בצמרת החצר, נפגשה ביום שני עם מנכ”לית משרד החינוך דלית שטאובר, כל המי ומי של צמרת המשרד, נציג יש עתיד ח”כ משה קינלי טור פז, לשעבר ראש אגף מנח”י בעיריית ירושלים – והכל בניסיון לגבש מודל ייחודי לתלמודי התורה של בעלזא  שבו יילמדו לימודי ליבה, אשר יתוקצבו באופן מלא.

התגוששות מומחים? הסערה המפותלת סביב החיסון נגד הקורונה

לפי דיווח של הפרשן יעקב ריבלין ב’בקהילה’, מרחוק השקיף על הפגישה שר החוץ יאיר לפיד, שדווח אודותיה מיד לאחר שהסתיימה. לפיד אף שוחח לפני שבועיים עם שרת החינוך שאשא ביטון וביקש ממנה לקדם את נושא הפגישה.

ועדת  החינוך קיבלה מהאדמו”ר מנדט לנהל משא ומתן, בין היתר על כך שבגיל הישיבות הבנים יוסללו לבחינות בגרות בשלושה מקצועות – אנגלית, מתמטיקה ועברית.

בכך שוברת חסידות בעלז את החרם החרדי על הממ”ח. באם היוזמה אכן תקודם, ילדי בעלזא יעברו ממעמד של מוסד ‘פטור’ למעמד ייחודי שבו עומק הליבה יותאם להיקף התקצוב.

רשימת הנוכחים המכובדת מצד המדינה מלמדת על החשיבות שרואים בתוכנית בכירי משרדי החינוך האוצר ובלשכת ראש הממשלה החלופי.

בראש השולחן ישבה המנכל”ית דלית שטאובר ולצידה היועץ המשפטי של המשרד, ראש אגף התקציבים, ויו”ר המזכירות הפדגוגית. כמו כן נכח הרפרנט של תקציבי החינוך במשרד האוצר. נוכחותו של האחרון מלמדת הן על נכונות עקרונית של האוצר לתוכנית והן על הקיף התקציב שידרש. סכומים של עד עשרה מיליון שקלים רשאי משרד החינוך לווסת מתוך תקציב עשרות המליארדים העומד לרשותו ואינו זקוק לאישורים נוספים.

מצד האורחים נכחו מנהל אגף הפתוח של בעלזא הרב זאב פרקש. מנכ”ל מוסדות בעלזא באשדוד וחבר מועצת העיר הרב אפרים וובר, ויוזם התוכנית בפועל הרב יונתן רייס.

ריבלין מסביר ב’בקהילה’, כי התקצוב החסר הוא גם הרקע וגם הלב והנשמה של התוכנית החדשה. כמו כל מוסדות ‘הפטור’ החרדי בארץ הקודש קיבלו תלמודי התורה של בעלזא תקצוב של 55 אחוז מעלות תלמיד. בפועל מדובר בהרבה פחות. מכה אנושה נוספת ספגו מוסדות הפטור והמוכש”ר בתקציב המדינה החדש.

ההבדל בין גור העשירה לבעלזא הענייה

בסקטור ה’פטור’ החרדי מוסדות בעלזא הם השניים בגודלם אחרי מוסדות החינוך היסודי של גור. וכאן נעוץ הבדל נוסף העולה לעסקני בעלזא בבריאות: בעוד שמוסדות גור נכללים במסגרת החינוך העצמאי ומקבלים מאה אחוז של תקצוב (עם ליב”ה רשמית בלבד), הרי שכל בקשותיהם להצטרף לחינוך העצמאי נתקלו בסירוב מוחלט של ההנהלה הנוכחית הנשלטת על ידי דגל התורה.

צרות עין פוליטית? לא בהכרח. בחינוך העצמאי טוענים שמדובר במדיניות רשמית ולפיה הרשת אינה קולטת מוסדות חיצונים שאינם בבעלותה המלאה. ובאשר לגור? כאן טוענים בחינוך העצמאי  שמדובר בתקדים עוד מימי יסוד החינוך העצמאי ומאז נדחו עשרות בקשות של מוסדות אחרים מכל הזרמים.

נסיונות לגייס תורמים כבדים מעבר לים המחיש שוב את ההבדל בין בעלזא לגור: לאחרונים יש איחוד מוסדות יעיל שנחשב כגדול מגייסי התרומות בעולם החרדי. יש להם גם מאסה של נדיבים שבדינר יוקרתי אחד מהם מגייסים מה שבחצרות אחרות מגייסים במשך חמש שנים.

על רקע המצוקה התקבלה בבעלזא ההחלטה לחפש פתרון מעבר לגבולות המערכת החרדית הנוכחית.

בצר להם החלו אנשי ועד החינוך של בעלזא לחפש דרכי גישה עצמאיות לצמרת משרד החינוך. הם עשו זאת בתיווכו של מי שהיה בעבר ראש מנח”י בירושלים וכיום ח”כ מטעם יש עתיד קינלי טור פז. פגישה ראשונה בנושא נערכה בלשכתו בכנסת בקיץ שעבר ומאז הוא מלווה את עסקני בעלזא בדרכם החדשה.

הפתרון המתגבש בימים אלו הוא מהפכני ביסודו: משרד החינוך מוכן לוותר על הכנסת מפקחים מטעמו לתלמודי התורה ועל התערבות בתכנים החינוכיים אך אינו מוכן לוותר על רמה גבוהה בשלושה מקצועות יסוד: השפה העברית על בוריה. מתמטיקה ברמה מקבילה לבתי הספר הממלכתיים ולימודי השפה האנגלית.

מבחינת המשרד החינוך פחות מכך זה קו אדום שאין לחצות אותו.

לפי ריבלין, הפתרון שגובש הוא מפתיע ומלמד על גמישות של שני הצדדים. שלושת מקצועות היסוד האמורים ילמדו בכל המוסדות שירצו להצטרף לזרם החדש. המשרד לא ישלח אנשים מטעמו לבדוק שעות לימודים וחומר נלמד. את המעקב שלו אחרי הלימודים הוא יבצע באמצעות מבחנים שנתיים או חצי שנתיים. תלמידי הזרם החדש יבחנו במקצועות האמורים ברמה המקבילה לתלמידי החינוך הממלכתי החרדי תחת פיקוח של בוחנים מטעם משרד החינוך. המבחנים יעברו לצוות בדיקה של המשרד והתוצאות יקבעו את הקיף התקצוב.

כאן מדובר בנוסחה מורכבת מאוד שטרם גובשה סופית. מה שדובר במגעים שהתקיימו עד עתה הוא שבסיס התקציב יהיה מה שמקבלים מוסדות הפטור. קרי: חמישים וחמשה אחוז. הצלחה במבחנים תעלה את שיעור התקצוב באופן יחסי. הצלחה של תשעים אחוז ומעלה תזכה את המוסד במאה אחוזים של תקצוב. הצלחה של שמונים אחוז בתשעים אחוז וכן הלאה. פחות משישים אחוז יחשב ככשלון והמוסד לא יקבל תוספת של אגורה אחת.

יצויין כי ברמה העקרונית לרוב מוסדות הפטור בארץ אין בעיה ללמוד עברית ומתמטיקה ברמה סבירה. אם התוכנית החדשה תאלץ אותם להגביר את שעות הלימוד במקצועות אלו הם יעשו זאת בנקל תמורת השחרור מהעול התקציבי הכבד של החזקת המוסד. הבעיה תהיה עם השפה האנגלית. במוסדות רבים היא נחשבת כטרפה גמורה ואצל אחרים כצורך שבדיעבד.

בבעלזא מציינים כי כמה מתלמודי התורה שלהם ברחבי הארץ יש לימודי אנגלית למעט הת”ת הגדול בירושלים שנוסד עוד בימי הזיקה לעדה החרדית ונחשב כשמרן לעומת המוסדות של החסידות בערים החדשות.

איך יתגברו שם על המחסום האדאולוגי? בשלב זה אין לעסקני בעלזא את התשובה המתאימה. ואם יש הם לא מוכן לנדב אותה לפרסום בשלב זה.

האם תהיה בעתיד תמורה פוליטית?

האם יש מחיר פוליטי לתוכנית המתרקמת. רבלין ב’בקהילה’ מספר כי בשני הצדדים המעורבים טוענים שאין. המטרה של משרד החינוך היא לחזק את לימודי היסוד במוסדות החרדים. והמטרה של המוסדות היא להשתחרר מהעול הכלכלי הכבד.

אבל המעורבות של יאיר לפיד, והנכונות של משרד האוצר לתקצב תוכנית שעלותה יכולה להגיע לעשרות אם לא למאות מיליוני שקלים מלמדת שברקע לפחות יש תקוות לעתיד.

כזכור, לפני חודשיים הח”כים אייכלר ופרוש כמעט נמנעו בהצבעה על התקציב בתמורה לעסקת המיליארד שפורסמה כאן בהרחבה וטורפדה ברגע האחרון בעקבות פעילות של הסיעה המרכזית בחצרות האדמו”רים.

גורם בקואליציה עמו שוחח ריבלין מעריך, כי התוכנית יכולה להיות גשר בין הח”כים המתונים באגודת ישראל ובין הקואליציה. “אם פעם נזדקק להם בהצבעות חשובות שאינן הצעות אי אימון, או נושאים של דת ומדינה, כמו לדוגמא חוק האזרחות שהשכל הישר מחייב לתמוך בו אני מעריך שאפשר יהיה לדבר איתם על המנעות”.

באגודת ישראל טוענים שמדובר בתקוות שווא ושום הסכם חינוכי תקציבי לא ימנע את המשך מלחמת החורמה בממשלה. אם התוכנית תצא לפועל המבחן לא יאחר לבוא.

בפגישה השתתף, כאמור, חבר הכנסת משה (קינלי) טור פז מיש עתיד, שסיפר הבוקר ברשת ב’: “ועד החינוך של בעלז הגיע אליי לפני כשנה כמנהל מנהל החינוך של ירושלים. הם סיפרו שהם הגיעו למסקנה שנובעת מצורכי פרנסה וצורך לכלכל את המוסדות שלהם, ומתוך הבנה שבלי לימודי ליבה הם לא יוכלו להתקדם ותלמידיהם חסומים בשוק העבודה. הם ביקשו את עזרתי לבנות את המתווה, שבו הם יכניסו לימודי ליבה, ייגשו למשרד החינוך, יבנו מנגנון שבו הם יקבלו תקצוב לפי כמות הליבה שהם יכניסו. הנהלת המשרד מאוד נענו לעניין הזה והבינו את הפוטנציאל שבו”.

טור פז הוסיף:  “היעד הוא שכבר בשנת הלימודים הקרובה זה ייצא לדרך. בחסידות, בהובלת האדמו”ר האמיץ, באים ואומרים שמי שלומד תורה ימשיך בעולמו, אבל רוב התלמידים צריכים לימודי מדעים ברמה, מתגברים על חרם האנגלית ומבינים שזה לא יפגע באורח חייהם החרדי. המדינה צריכה להיות במצב מאוד בעייתי אם היא לא נענית לזה. היום הם מתוקצבים בכ-40% מתקציב של תלמידים רגילים. המדינה צריכה לקבל על עצמה תקצוב יחסי”.

חבר הכנסת מיש עתיד הוסיף: “יש קונסטלציה משטית ופדגוגית איך עושים את זה. צריך לעשות התאמות בספרי הלימוד ובפיקוח. יש תהליך של הבנה והבשלה, שהתחיל לפני עשר שנים עם הקמת החינוך הממלכתי חרדי. זה מהלך אמיתי, חשוב ודרמטי”.

בבני עקיבא חוגגים: זהו הכיוון הנכון

אלחנן גלט, מנכ”ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא מברך על ההחלטה של האדמו”ר מבעלז להתיר לימודי ליבה במסגרות החינוך לבנים במקצועות עברית, מתמטיקה ואנגלית.

גלט: “מלא באופטימיות ובשמחה על הבשורה הזו, שאם תרקום עור וגידים ודאי תייצר גלים נוספים להכשרת התלמידים והתלמידות ללמידה משמעותית ולשילוב לימודי מקצועות ובגרות יחד עם עולם התורה. אני שמח שדברים שראו רבותינו ובהם הרב ריינס זצ”ל לפני שנים רבות פותח צהר כעת גם לעולם החרדי. אני מאמין שזהו הכיוון הנכון כלפי דור העתיד”.