רזי ברקאי, שדרן גלי צה”ל, פרש היום (רביעי) במהדורת פרידה מהתחנה בה הגיש 27 שנים באותה משבצת שידור, והסביר כי יש קשר בין פרישתו לבין האופי של התקשורת בישראל בשנים האחרונות.
איך אפשר לעבור בנק בקליק ללא עלות? • כל השאלות והתשובות
ברקאי אמר בתכנית הפרידה לאילנה דיין: “יש קשר בין מה שקרה בשנים האחרונות בתחנה להחלטה שלי לפרוש. אני לא רוצה לתת שמות כאן, השתלטו לא רק על גלי צה״ל, השתלטו על מערכות התקשורת עסקנים בורים, גסי רוח, ששכחו מה זה להיות עיתונאי.
“מה זה להיות עיתונאי? זה ‘חמשת המ”מים’; מי, מתי, מקום, מדוע ומה. לחזור לעיתונות הבסיסית הזאת ולא לוויכוחים. מאסתי בוויכוחים ובהתנצחויות ובקללות. אבל זה לא רק מה שקרה בגלי צה”ל”.
ברקאי חשף כי גם המוות הפתאומי של רוני דניאל, הפרשן הצבאי של חדשות 12, השפיע על החלטתו לפרוש.
“המוות של אנשים מהדור שלי. המוות של רוני היה כל כך פתאומי וכל כך באבחה אחת, שמצד אחד זה על הכיפאק, מצד שני הוא מבוגר ממני בשנה או בשנה בחצי. זה גם המוות שלו, זה גם המוות של מוטי קירשנבאום, ושל יוסי שריד גרמו לי להרגשה שמיציתי.
“אבל אני יודע שישנם צעירים נהדרים וצעירות נהדרות מוכשרים מאוד שייקחו את המיקרופון ויעשו דברים כאלה ואחרים. אבל אני את השידור היומי מיציתי”.
ברקאי, בן 72, זוכה פרס סוקולוב לשנת 2002, אוחז במיקרופון יותר מ-50 שנה: בשנים 1970-1993 כיהן ככתב פוליטי ומדיני בקול ישראל, כשליח הרדיו בוושינגטון, וכמגיש ומייסד התוכנית ‘הכל דיבורים’. בשנת 1993 עבר לגלי צה״ל ושנתיים אחר כך החל לשדר את התוכנית היומית ‘מה בוער’.
ברקאי מסר בתחילת השבוע: “בתום 27 שנים שבהן הגשתי את מה בוער הגעתי למיצוי והודעתי על רצוני לפרוש מהגשת התוכנית. תודתי הגדולה למאזינים ולצוותים המסורים שהיו שותפיי לדרך לאורך שנים”.
מאוחר יותר הודה למאזינים הרבים ששיגרו אליו הודעות תמיכה. “לכל הקולגות שרוצים לראיין אותי, ולא עניתי להם, בשלב הזה לא אתראיין. למחבקים, חיבוק ענק בחזרה, ולמקללים, אתם רק עושים לי חשק לחזור, אז מבחינת האינטרס שלכם, תפסיקו”, כתב ברקאי בטוויטר.