הטיעון שיישאר אחרי העסקה: המשפט נתפס כצעד פוליטי מובהק

מערכת המשפט הראשונה בעם ישראל הוקמה במדבר, על-פי המתווה שהציע יתרו, חותן משה.

הוא יעץ למשה לבחור מקרב העם “אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹקִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע”, ולמנות אותם לשופטי העם.

בהמשך, כשמשה נושא את דבריו לפני הדור שעומד להיכנס לארץ, הוא מספר על הקמת מערכת המשפט הזאת, אך אינו מונה את ‘שונאי בצע’ כאחת התכונות של האנשים שבחר. על כך אמרו שלא מצא שונאי בצע…

אם כך היה בימי משה רבנו, נראה שגם בימינו יהיה קשה למצוא אנשים כאלה. ואם נדקדק עם כל נושא תפקיד ציבורי על כל פרוטה, לא יהיו לנו לא פקידים, לא ראשי עיר, לא שופטים, לא שרים ולא ראשי ממשלה, כי בכל אחד ואחד יהיה אפשר למצוא רבב כזה או אחר.

כבר אפשר לסכם

ברור שצריך לחתור לעשייה ציבורית נקיית כפיים, אבל עלינו להיות מציאותיים. את השחיתות יש לבער במקום שבו היא מהותית ומשבשת את התפקוד התקין של נושאי התפקיד. ההיטפלות לזוטות יוצרת תחושה קשה של רדיפה, מפנה משאבים ציבוריים אדירים לכיוונים לא-נכונים, ומערערת את האמון הציבורי במערכת האמונה על שמירת החוק.

בין שיהיה הסכם טיעון ובין לאו, כבר אפשר לסכם את הפרשה שמלווה אותנו בשנים האחרונות. החקירה האדירה, שעלתה סכומי עתק, העלתה בסופו של דבר זוטי דברים בלבד. ההתעקשות לנהל משפט נגד ראש ממשלה מכהן נתפסה כצעד פוליטי מובהק. היא זכתה לתמיכה חסרת ביקורת ממי שרצו בסילוקו מהזירה, ועוררה זעם עצום במי שראו בכך ניסיון לעקוף את רצון העם ולהדיח ראש ממשלה הזוכה לתמיכה ציבורית גדולה.

דרך התנהלותה של החקירה, כפי שעלתה במהלך המשפט, מטרידה מאוד. אין דין ואין דיין. חוקרים עושים בחקירה ככל העולה על רוחם, בניגוד לחוק.

הפרקליטות, שאמורה לפקח עליהם, אינה יודעת ואינה שומעת, ואפילו מגבָּה. והאזרח הקטן אומר לעצמו, אם כך נוהגים בחקירה של ראש ממשלה, קל וחומר שירמסו כל בדל של זכויות אדם כשמדובר באזרח פשוט.

להתפלל “השיבה שופטינו”

לא כך אנחנו רוצים לראות את מערכת החוק, שבלעדיה “איש את רעהו חיים בלעו”. אנחנו רוצים שהיא תשקיע את משאביה בפשעים האמיתיים. הבעיה שלנו איננה בקבוקים או סיגרים, אלא הפרוטקשן המשתולל באין מפריע. הפריצות לבתים ולבתי עסק שכמעט אינן נחקרות. הגניבות החקלאיות העצומות, שגורמות לכל אחד מאיתנו לשלם יותר על התוצרת החקלאית.

אנחנו רוצים לראות מערכת חוק שאינה תופסת צד בוויכוח הפוליטי, ואינה מתערבת בשאלות ערכיות ודתיות. העיסוק שלה בסוגיות האלה גורם לאובדן האמון בה, ודרדר אותו לשפל שקשה יהיה לה לקום ממנו.

ואולי כל זה נועד רק כדי שנתפלל בכוונה גדולה יותר “השיבה שופטינו כבראשונה”.