מנהל הקורונה בהדסה: הצרה שאני מתמודד איתה לעומת גלים קודמים

פרופ’ דרור מבורך, מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים ‘הדסה’, שוחח הבוקר (חמישי) עם ניסים משעל וגיא פלג ב-103FM על מצב התחלואה בקורונה בישראל וסיפר: “אנחנו פשוט רואים את הזרימה למיון וזה כבר מאלץ אותנו לפתוח מחלקה רביעית לחולי קורונה, כנראה היום או מחר”.

איפה מתבצעות בדיקות הקורונה? איזו בדיקה עושים ומתי? כל המידע

7 מיליון ילדים אמריקנים שהתחסנו לא טועים: התחסנו וחסנו גם אתם

בפתח דבריו התייחס פרופ’ מבורך לנתוני התחלואה: “מעבר למה שכל אחד מאיתנו יכול לקרוא, זה הערכות כפי שאתה יודע שיש מעל למאה אלף נדבקים ליום, אנחנו רואים פשוט שיש זרימה מתגברת למיון – וזה מאלץ אותנו לפתוח כנראה היום או מחר מחלקה רביעית כבר, הפעם בהר הצופים. אנחנו גם צופים שהזרם הזה לא ירד עד שבוע הבא שבו צפויה שיא המגפה. לכן אנחנו משתדלים לטפל. לצד זה, יש לצערי חסר צוות עצום”.

הוא סיפר על המחסור באנשי צוות רפואי שנמצאים בבידוד – והסביר: “יש לנו היום בערך פי 2 יותר אנשי צוות חולים בהשוואה לגלים קודמים. או שהם חטפו מהילד או שחטפו מחולה או מחבר למקצוע, המחלה לא קשה. כל אלה שאני מכיר המחלה שלהם לא קשה, אבל היא מחלה שמחייבת בידוד שהתקצר עכשיו לחמישה ימים וכתוצאה מזה יש חסר צוות. אם אחות צריכה לכסות 10 חולים במקום 5 – זה מתבטא”.

הוא הוסיף: “אני רואה ירידה בשבוע האחרון בחולי השפעת, תחלואה חורף תמיד גורמת לגודש במחלקות, אבל כאן בנוסף לגודש במחלקות, יש לי מחלקה של 40 חולים בפנימית ועוד 20 ומשהו חולים בקורונה על אותו צוות, ואפילו צוות חסר. לכן העומס הוא בעיקר בגלל הקורונה כרגע, והקורונה מתחלקת לאנשים שמאושפזים בגלל קורונה וגם אנשים שהקורונה שלהם לא קשה אבל בגלל מחלות הרקע שלהם הם מאושפזים וזקוקים לסיעוד, טיפול, שחרור וקבלה”.

על תחלואת הילדים אמר: “למרות שיש עליה בשיעור הילדים המאושפזים, אני עדיין חושב שהדיווחים שקיבלנו מניו יורק ואנגליה לגבי אשפוז גבוה של ילדים – עדיין לא מתקיימים כאן, עדיין לא רואים המון ילדים. יש עשרות ילדים מאושפזים.

“לגבי הילדים, השאלה היא לא שאלה של מחלה חריפה. כלומר מחלה חריפה, 99 אחוז מהילדים עוברים אותה בקלי קלות, זו האמת”.

הוא הסביר: “החשש הוא מפני שתי תסמונות יותר ארוכות טווח – PIMS שזה תסמונת דלקתית שמופיעה שבועיים עד 10 שבועות לאחר המחלה וגורמת למצבי שוק ומצבים מסכני חיים ומופיעה ב-10 מתוך 3,000 ילדים, והשני ‘לונג קוביד’ שגורם לתופעות של עייפות, כאבים, חוסר ריכוז וכן הלאה שמוערך ב-4-2 אחוזים מהילדים. זה מה שמדאיג”.

הפרופ’ הוסיף: “יכול להיות שהווריאנט הזה גורם הרבה פחות לתסמונות האלה, אין לנו עדיין מידע כי שתיהן זה תסמונות פוסט אומיקרון והאומיקרון קיים 6 שבועות בעולם, לכן לא יודעים בדיוק וקצת לא בטוחים מה צריך לעשות”.

כשנשאל אם הוא תומך בדעה לבטל את חובת הבידוד לילדים – אמר: “יש לנו פה תהליך, אם מישהו היה אומר את זה לפני חודש וחצי היו צועקים עליו – מתנגד, מכחיש וכן הלאה. יש פה תהליך שאנחנו מתחילים להתייחס למחלה הזאת – לפחות הווריאנט של האומיקרון – כמחלה שצריך לחפש איך לחיות איתה. אחד האמצעים זה ביטול הבידוד.

“לגבי המחלה החריפה, אני חושב שזה סביר בתנאי שיש משמעת הורית וציבורית, לא כל אחד איש הישר בעיניו יעשה כמו שאני שומע שלנתב”ג הגיעו 40 חולים לטיסות בלי להתחשב באחרים. אתה מבין? אנחנו חייבים להיות אחראים יותר, כל אחד לדאוג אם הוא חולה לא יוצא ולא מדבק. אנחנו חייבים לעשות את זה יותר כי אנחנו רוצים לחיות עם המחלה הזאת”.