הנחיה חדשה של נציב שירות המדינה, פרופ’ דניאל הרשקוביץ, אוסרת על עובד מדינה להקליט עובדים אחרים או את מעסיקו – למעט במקרים חריגים.
איפה מתבצעות בדיקות הקורונה? איזו בדיקה עושים ומתי? כל המידע
7 מיליון ילדים אמריקנים שהתחסנו לא טועים: התחסנו וחסנו גם אתם
עברו שלושה חודשים מהחיסון השני שלכם? ככה תתחמנו את הנגיף
לפי דיווח של אבישי גרינצייג ב’גלובס’, איסור זה יעוגן בכללי התקשי”ר, והפרתו תהווה עבירת משמעת.
הנציב הרשקוביץ: “תופעה בה עובד מקליט עובד אחר כאשר הוא צד לשיחה יוצרת מצב בו עובדים לא יכולים לדבר באופן חופשי ופתוח במקום העבודה, ובתוך כך גורמת לחוסר אמון בין העובדים, פוגעת במרקם יחסי העבודה ועלולה אף לפגום במערך התקין של שירות המדינה”.
על-פי הוראת התקשי”ר החדשה, “עובד מדינה לא יקליט עובד מדינה אחר, בין אם נתקיימו ביניהם יחסי כפיפות ובין אם לאו, אלא בהסכמת העובד המוקלט לכך”.
לחלופין יתאפשר לעובד המדינה להקליט ללא הסכמה – “אם לעובד המקליט היה בסיס סביר להניח כי ההקלטה מוצדקת, משום שמתקיימת לפחות אחת מהנסיבות הרלוונטיות להלן: לצורך חשיפת התנהגות פוגענית ביחסי עבודה; לצורך חשיפת עבירות או פגיעה בטוהר המידות”.
התקשי”ר קובע: “הפרת הוראות פרק משנה זה, בעניין איסור הקלטה בשירות המדינה, מהווה עבירת משמעת לפי חוק שירות המדינה”.
פרופ’ מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים, חוקר בתחום הפרטיות, אמר לגלובס: “התיקון לתקשי”ר מחזק את המעסיקים החזקים על חשבון העובדים והעובדות החלשים והמוחלשים, והוא מצער מאוד. השינוי הזה יקשה על עובדות שמוטרדות מינית להשיג ראיות, או על חושפי שחיתויות. אומנם, ההנחיה החדשה קובעת חריגים למצבים האלה, אבל הם בחזקת חריגים. מעסיקים צוידו כעת בעוד כלי לאיים בו על עובדים, להפחידם ולהרתיע אותם. אין פה הגנה על פרטיות – אלא עוד כוח למעסיקים בשירות המדינה”.