הביטוח הלאומי חשף: כל קשיש רביעי בארץ מקבל השלמת-הכנסה

 מדובר ב-194 אלף משפחות, שהם 238 אלף איש, מאוכלוסיית הקשישים המונה מיליון ו-200 אלף איש • יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אפרת רייטן-מרום: על הביטוח הלאומי למצות את זכויותיהם של קשישים-עריריים, שאינם מתמצאים בזכויותיהם ובהליכים
אריה ריבקינד
י' שבט התשפ"ב / 12.01.2022 12:10

כל קשיש רביעי בארץ – מקבל השלמת-הכנסה. כך חשפה היום (רביעי) נציגת הביטוח הלאומי בדיון בוועדת העבודה והרווחה, שעסקה במיצוי-זכויות של אזרחים ותיקים.

7 מיליון ילדים אמריקנים שהתחסנו לא טועים: התחסנו וחסנו גם אתם

עברו שלושה חודשים מהחיסון השני שלכם? ככה תתחמנו את הנגיף

התחלקת? אלפי שנים חלמנו על ירושלים, אז עכשיו ללכלך אותה?

בשבת: האמא נחה, הילד משך את המיחם – ואושפז כשמצבו קשה

יו”ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום מהעבודה, שיזמה את הדיון המיוחד, סיפרה על פנייתה של רעיה, בת 71, שלראשונה בחייה החלה לקבל תרומות – ולא לתת.

הקשישים נאלצים לקנות תרופות ומזון, ומוותרים על טיפולי שיניים ותיקונים שונים בבית.

“קהל הגימלאים מיואש ולא מאמין שיזכה לראות שינוי לטובה בחייו. הקיצבאות לא רק שלא עלו, אלא היה גם מי שחשב שאפשר לקצץ בהם. מיליון ו-200 אלף אזרחים הם גימלאים והם מיואשים”, אמרה היו”ר.

יו”ר הוועדה פנתה לביטוח הלאומי למצות את זכויותיהם של קשישים-עריריים, שאינם מתמצאים בזכויותיהם ובהליכים הדרושים לכך.

גילי תמיר, המגישה את התכנית ‘זה מגיע לכם’ ברשת ב’, סיפרה על מאות פניות מדי יום, חלקם על בעיות מערכתיות החוזרות על עצמן. למשל, פניות רבות נסגרות במשרדי הממשלה “עקב אי השלמת מסמכים”, הנובע מחוסר-ידיעה או מעקב של הקשישים.

היא הציעה לחבר מתנדבים לקשישים לסייע בתחום, וכן להפעיל בנושא את מועדוני-היום. בנוסף, ותיקי מלחמת העולם השניה, לא ידעו שהם זכאים לגמלה בגלל פערי-שפה.

לבנה עזרא, מנהלת אגף זכויות אזרחים ותיקים בביטוח הלאומי, סיפרה על 194 אלף משפחות, 238 אלף איש, שמקבלים השלמת הכנסה, כלומר כל קשיש רביעי במדינה – מקבל גמלה זו. יש זכאים נוספים, והמוסד פועל להגיע אליהם.

היא הוסיפה כי לכל תביעה לגמלה של קשיש (כגמלת שארים, נכות וכד’) מצרף הביטוח הלאומי באופן אוטומטי גם תביעה להשלמת הכנסה – כדי להביא למיצוי זכויות הקשיש.

בנוסף הביטוח הלאומי הגדיל אוטומטית את הקצבה לנכים קשישים בצורה שתכלול גם השלמת הכנסה. לדבריה, המוסד פונה בכתב וטלפונית אל מגיש הבקשה – ומציע את עזרתו להשלמת מסמכים. היא הודתה כי חסמים במיצוי זכויות הנפוצים אצל קשישים-עריריים, או כאלו שאינם מתמצאים בשפות בהם מופעל אתר הביטוח הלאומי.

לדברי רוני הרשקוביץ’, סגן מנהל הרשות לזכויות ניצולי השואה, בעשור האחרון הרשות עוסקת במיצוי זכויות בצורה פעילה, ויוזמת שיחות טלפוניות לניצולים לגבי צרכיהם, מבקרים בבתיהם, ובעיקר לאלו שמעולם לא פנו לרשות – וייתכן כי הם זכאים לגמלה, ובפעילות זו נחשפו למעלה מ-8,000 איש שהחלו לקבל קצבה או גמלה.

בנוסף, נבדקת אוכלוסיית זכאי הגמלה אם חלה הרעה במצבם – המזכה אותם בהעלאת הקצבה.

לפי אפרים קורן, מנכ”ל הסתדרות הגמלאים, יש צורך בחוק שיעגן פעילות יזומה של נותני הגמלה – למיצוי זכויות לזכאים. לדבריו, חוק כזה כבר קיים במדינות סקנדינביה.

ברכי דליצקי, מנהל אגף אזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי, סיפרה על מוקד טלפוני ייעודי שהמשרד מפעיל במיוחד בנושא מיצוי הזכויות, ומנגיש אותם לזכאים בצורה פעילה. המשרד מפעיל ניידת-זכויות הפעילה בשפות הערבית, אמהרית ורוסית.

בנוסף ערך המשרד מיפוי צרכים בכל הקשור למצב בריאותו של האזרח הוותיק ובנושאי חוסן, בדידות, קשרי קהילה והתנדבות.

האגף שבראשותו היא עומדת ערך 535,557 שיחות-יוצאות לאזרחים ותיקים, עם 306,502 אזרחים-ותיקים נוצר קשר, וכ- 19,000 אזרחים ותיקים ביקשו 27,000 בקשות לסיוע. היא הצעה לקדם הצעת חוק שתסייג הגשת בקשה להנחה בארנונה של קשיש, וכן הגשת טופס 101 רק פעם אחת בחיים – וללא צורך לחדשו מדי שנה.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות