עם מגבעת ומעדר: תמונות נדירות מימי הבראשית של כפר חב”ד • צפו

צילומים נדירים משנת 50 – ראשית ימי כפר חב”ד, כיום הכפר הגדול בישראל – נחשפות בימים אלה.

בשבת: האמא נחה, הילד משך את המיחם – ואושפז כשמצבו קשה

השתגעת? הילד שלך לא מוגן? אחד מכל 150 ילדים שחלו בנגיף אושפז

את התמונות – שפורסמו לראשונה באתר  ynet על ידי העיתונאי יצחק טסלר – צילם בוריס כרמי, מי שתיעד את מלחמת העצמאות עבור השבועון ‘במחנה’, והיה הצלם הראשי של ‘דבר השבוע’ וחבר מערכת השבועון.

התמונות צולמו שנה לאחר ייסודו של היישוב החסידי שהוקם בשנת תש”ט, ועולות בימים אלה למאגר התמונות החופשיות של ויקיפדיה, ‘ויקישיתוף’, על ידי הספרייה הלאומית.

בחודש אייר תש”ט, שנה בדיוק לאחר הקמת מדינת ישראל, קיבלו כ-70 משפחות מחסידי חב”ד, שהצליחו להימלט מרוסיה בבריחה הגדולה של חסידי חב”ד בשנים תש”ו-תש”ז, חלקות קרקע בשטח שבו שכן הכפר הערבי ספריא, אשר ננטש במלחמת העצמאות.

הכפר נחשב ‘מושב עובדים’, ונציגי המשפחות היו מאוגדים באגודה שיתופית. בסוכנות קראו ליישוב ‘שפריר’ – ורק בהמשך החליטו התושבים, בהסכמת השלטונות, כי המקום ייקרא כפר חב”ד.

אלא שהחקלאות בכפר לא נחלה הצלחה גדולה ורבים מאותם שלא עסקו בחקלאות, העדיפו לעסוק בחינוך. נשים רבות עבדו כגננות וכמורות, וגברים רבים עבדו כעובדי הוראה בבתי ספר ובישיבות, גם בכפר חב”ד וגם ביישובים הסמוכים.

“בתמונה רואים את סבא שלי, יחיאל יוסף ריבקין, ולידו הבת שלו ודודה שלי, רחל”, אומר שמואל ריבקין, יליד הכפר, בן 71 ליצחק טסלר מ-ynet על אחת התמונות.

“הוא לא היה חקלאי, אבל כמו שברוסיה היו מגדלים ירקות בחצר, גם הוא גידל ירקות. לפרנסתו עבד בהנחת צינורות מים, באשתאול וביישובים נוספים בפרוזדור ירושלים.

“גם אבא שלי לא עסק בחקלאות, היו לנו בחצר מכונות סריגה. הוא היה מביא חוטים מתל אביב, סורג מהם בדים ופעם ביומיים נוסע באוטובוס לתל אביב עם הבדים, שם היו תופרים מהם סוודרים, למשל. אני עוסק בתחום של השכרת מסכי ענק לאירועים”.

כשהוא נשאל על ידעי טסלר האם לאף אחד במשפחה לא בחר לעסוק בחקלאות, הוא פרץ בצחוק – והשיב: “פעם אחת אבא ניסה לגדל אבטיחים, אבל הוא הבין שזה לא גדל טוב ולכן הפסיק”.

מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג, מציין בשיחה עם  ynet, כי התמונות הן רק חלק מהמאגר שבו 50 אלף צילומים, העולה כעת למאגר ‘ויקישיתוף’.

המאגר  כולל גם את אוסף הצילומים של העיתונאי משה (מרלין) לוין ושל הצלם והארכיאולוג בנו רותנברג. אלה מצטרפים לעוד 25 אלף תצלומים היסטוריים של הצלם דן הדני, שכבר פורסמו לפני כשנתיים.

כלל התמונות הן חלק מ’אוסף מיתר’, ארכיון שנוסד בידי צבי מיתר ז”ל, ובו 150 אלף תצלומים המתעדים את ההיסטוריה של ישראל, משנות ה-40 של המאה הקודמת ועד תחילת שנות ה-2000.

“הספרייה הלאומית מובילה בשנים האחרונות מדיניות של הנגשת אוצרות רוח ותרבות ישראליים ויהודיים בפלטפורמות דיגיטליות מגוונות, מתוך כוונה לאפשר לציבורים שונים להיעזר בפריטים אלו לצרכי מחקר, פרסום עיתונאי או כל שימוש שיועיל לשימור חיי החברה והתרבות בישראל, כמו גם אומנות הצילום”, מסביר וינברג.

בספרייה מדגישים, כי יש ציבור גדול הכולל חוקרים, הוצאות לאור וכלי תקשורת שיוכלו כעת להשתמש בתצלומים האלה ולפרסם אותם באופן חופשי, ללא תשלום וללא חשש מהפרת זכויות.

בתמונות: מרכז הכפר, בשדות החקלאות עם מדריכה של הסוכנות, גננת וילדים, ואחרי הפיגוע הרצחני בבית הספר למלאכה צילום: בוריס כרמי. מתוך אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

לצפייה בתמונות בגודל מלא – לחצו על תמונה וגלגלו באמצעות העכבר: