האם עורכי דין רשאים לחתום בשם לקוחותיהם על הסכמי גירושים, ולוותר במסגרתם על זכויות כמו גובה הכתובה, למשל?
בשבת: האמא נחה, הילד משך את המיחם – ואושפז כשמצבו קשה
השתגעת? הילד שלך לא מוגן? אחד מכל 150 ילדים שחלו בנגיף אושפז
לסוגיה זו נדרש בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, במעמד חתימה על הסכם גירושים בין בני זוג, שניסח עבורם בית הדין.
מדובר על הסכם גירושים, שבו נרשם כי האישה מוותרת על רוב סכום הכתובה המגיע לה, ובמקום 180 אלף השקלים הרשומים בו, היא תסתפק ב-70 אלף שקלים בלבד.
הבעל, המיוצג על ידי עו”ד איריס צור, הגיע אל מעמד אישור ההסכם בפני בית הדין, בעוד אשתו לא התייצבה לדיון, ושלחה אליו את עורכת דינה.
לדברי עורכת הדין, ייפוי כוח ממרשתה מאפשר לה לייצג אותה במעמד זה.
בטרם אישר בית הדין את ההסכם, התכנסו שלושת הדיינים כדי לדון בסוגיה – האם ההסכם והתחייבויותיה של האישה במסגרתו, תקפים במקרה שבו היא נעדרת מהדיון.
הדיין הרב דוד גרוזמן קבע, בהסתמכו על מקורות שונים בהלכה, כי עורך דין אינו יכול למחול בשמה של אישה על כתובתה, אם אין בידיו ייפוי כוח ספציפי, המתיר לו לעשות כן.
הרב גרוזמן אף הרחיב את היריעה וציין, כי יש להבדיל בין פשרה שמציע בית הדין, שכמוה כדין, ועליה יכול עורך הדין לחתום בשם לקוחו, לבין פשרה שמגיעה מטעם הצדדים. במקרה שכזה, קבע הרב גרוזמן, ההרשאה לעורך דין חייבת לכלול מתן היתר מפורש.
חרף כך, ולאחר שבירר את הסוגייה מול האישה עצמה, במועד סידור הגט, הסכים בית הדין להכשיר במקרה זה את חתימתה של עורכת הדין, אף על פי שלא הייתה מצוידת בייפוי כוח ספציפי, המתיר לה למחול בשם האישה על כתובתה.
“לאור הסכמת האישה להסכם בעת סידור הגט, סר החשש מחוסר סמכות של בא הכוח לחתום על ההסכם, ובית הדין קובע כי ההסכם בתוקפו”, קבעו הדיינים בהחלטתם.
עם זאת, הדגיש הרב גרוזמן, כי על עורכי הדין ולקוחותיהם לדעת היטב, כי אין לחתום על הסכם פשרה, למחול על זכויות ו/או למחול על כתובה, מבלי שהדבר צוין מפורשות בייפוי הכוח.
“כדי למנוע תקלות בעתיד, על ייפויי הכוח הנחתמים כדבר שבשגרה, לכלול אף מתן רשות לבא הכוח למחול בשם שולחיהם בכל דרך וצורה שהיא, בין מחילה שביוזמת בית הדין ובין מחילה שביוזמת בא הכוח עצמו בשם מרשו, אף ללא ידיעתו”, קבע הדיין.
בית הדין הרבני בפתח תקווה החליט מיוזמתו לפרסם את ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.