הגל החמישי משתולל: מנתוני משרד הבריאות שפורסמו הבוקר (ראשון) עולה, כי אתמול אובחנו 4,197 חיוביים לקורונה – זאת לאחר ש-4.57% מבין 92,503 הבדיקות שנערכו היו חיוביות. המשמעות: שיעור החיוביים כמעט הכפיל את עצמו.
בשבת: האמא נחה, הילד משך את המיחם – ואושפז כשמצבו קשה
השתגעת? הילד שלך לא מוגן? אחד מכל 150 ילדים שחלו בנגיף אושפז
מקדם ההדבקה ממשיך לטפס ועומד על 1.83.
מספר החולים שמאושפזים כשמצבם מוגדר קשה עלה ל-110, בהם 37 מונשמים.
מניין הקורבנות עומד מאז פרוץ המגפה על 8,244.
כמות המחוסנים במנה שלישית עומד על 4,240,819, ו-5,917,690 במנה השנייה. 6,559,978 התחסנו פעם אחת.
בכיר במשרד הבריאות מעריך כי ישראל תגיע השבוע לקצה גבול היכולת של ביצוע בדיקות ה־PCR לקורונה. לדבריו, יהיה צורך לשנות את מדיניות הבדיקות, כך שייתכן שאפילו בחלק מהמקרים – למשל אנשים ללא סימפטומים, או מי שאינם קשישים או חולים כרונים – יצטרכו לוותר על בדיקות קורונה.
יכולת הבדיקות של מערכת הבריאות עומדת על 200-170 אלף ביממה, וביום חמישי האחרון עמד מספר הבדיקות על 160 אלף. לפי הבכיר, נשקל ביטול של חלק מהבדיקות – כפי שנעשה לגבי מחוסנים שהיו במגע עם חיובי, ושמסתפקים בבדיקת אנטיגן.
הבכיר אמר ל’ישראל היום’: “המשמעות היא תורים ועיכוב במתן התשובות. חלק מהפתרון הוא מעבר לבדיקות מהירות, אך גם זה מוגבל. נצטרך לשקול אם לשנות את מדיניות הבדיקות, ובחלק מהמקרים לוותר על בדיקות, למשל למחוסנים, ביום השלישי מהחזרה מחו”ל, ואולי במצבים מסוימים לוותר על בדיקות מגעים לפי סדרי עדיפויות. למשל, אולי לייעד בדיקות PCR רק לאנשים עם סימפטומים, או לאוכלוסיות רגישות. נדון בזה כבר בתחילת השבוע”.
פרופ’ ערן סגל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן, התייחס בשיחה עם בן כספית וינון מגל ב-103fm לעלייה בתחלואה, ואמר: “מבחינת מאומתים אנחנו חוזים הדבקה מאוד מסיבית במדינת ישראל, כמו שאנחנו רואים בכל העולם. אני צופה שבשבועות הקרובים נראה סדר גודל של שני מיליון אנשים, אולי אחד מכל ארבע נדבקים. יכול גם להיות שיותר מזה, וזה יוביל כנראה להתחלה של סוף הגל הזה. זה יקרה יחסית מהר, סדר גודל של שלושה-ארבעה שבועות.
“מבחינת התרגום של זה לתחלואה קשה, כאן השאלה ואנחנו עוד לא יודעים, אבל יש סימנים מעודדים שמגיעים מדרום אפריקה, בריטניה, דנמרק שמדברים על זה שהאומיקרון משמעותית פחות אלים, כנראה פי שלושה-ארבעה פחות סיכוי לתחלואה קשה”, הוסיף פרופ’ סגל. “בשקלול כל המספרים, למרות שבירת כל השיאים מבחינת מאומתים, אני מעריך שלא נעבור את שיעור החולים קשה שראינו בבתי החולים, אבל כן יהיה גידול משמעותי”.
בהתייחס לצעדים שיש לנקוט, לדעתו, בשלב זה, אמר: “מבחינת מה יש לעשות, כשהיה וריאנט שמקדם ההדבקה היה קצת מעל 1, להוריד ממנו 5 אחוז. כלומר, פעולות שמצמצמות מגעים יכולות לעזור בצורה, אפילו משמעותית, כשאתה מסתכל על וריאנט שכרגע מקדם ההדבקה שלו 2.7. אני מעריך שצריך להוריד 70 אחוז מהמגעים לפני שנגיע לבלימה.
“זה לא דבר שניתן לעשות באף אחת מהמגבלות שאנחנו מסתכלים עליהן. זה דבר שניתן לעשות רק עם סגר, ולא כמו הסגרים שראינו, אלא כמו הסגר הראשון שהיה מאוד הדוק”.
לדבריו, “כל הצעדים, כל עוד לא מדובר על צעד כזה ואני גם לא חושב שיש צורך לדבר על צעד כזה, שאר ההגבלות לא עוזרות. בשבועות הראשונים העובדה שישראל בודקת את כל מי שנכנס לארץ ב־PCR זה מה שקנה לנו זמן דחה את הכניסה של האומיקרון, והזמן היה מאוד יקר על מנת להבין את העובדה שהאומיקרון גורם לתחלואה פחות קשה, ואת זה רואים בבריטניה שלמרות שיאי כל הזמנים שם בפער גדול מבחינת מאומתים באשפוזים הם בעלייה, אבל רחוקים מהשיא שלהם”.
כשנשאל האם היה ניתן למנוע את התפשטות האומיקרון – השיב: “להערכתי לא, לא מול הווריאנט הזה. הזמן שאנחנו קנינו בכמה שבועות של עיכוב שאנחנו באיחור לעומת מדינות אחרות היה מאוד חשוב. תארו לכם שלא היה את הזמן הזה והיינו בהרבה יותר אי ודאות, יכול להיות שבתנאי אי הוודאות בגלל מחיר הטעות שיכול היה להיות גבוה, היו ננקטים צעדים יותר משמעותיים. אם כמובן העלייה בתחלואה הקשה בבתי החולים תהיה דרמטית, אז כמובן שייתכן ונצטרך לעשות צעדים יותר חריפים”.