מרן הגרי”ג אדלשטיין: ‘אין בתלונות של מי שנפגעו שום לשון הרע!’

בשמו של מרן ראש הישיבה הגרי”ד אדלשטיין פורסמה היום (שישי) הודעה ברבים, מקרה מותו הסופר חיים ולדר ז”ל, שנמצא ללא רוח חיים ליד קבר בנו ביום שני השבוע.

השתגעת? הילד שלך לא מוגן? אחד מכל 150 ילדים שחלו בנגיף אושפז

אסון בבני ברק: פעוט בן 3 משך את הסיר הרותח שהונח על הגז במטבח

בהודעה, עליה חתום ‘אחד המחנכים’ ונכתב כי אלה הם “דברים שהיו למראה עיני רבינו מרן ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין וביקש לפרסמם”, יוצא ראש הישיבה נגד הפרסומים בתקשורת – וציין שההתעסקות בפרשיות כאלה שמורה לבתי הדין ועליה להתנהל בצנעה. כם זאת, הוא קובע כי מי שנפגע, צריך להתלונן – ו”אין בזה משום לשון הרע”.

וכך נאמר בהודעה:

“איתא בגמ’ אמר דוד לפני הקב”ה וכו’, אמרתי להם: “הבא וכו’ מיתתו בחנק, ויש לו חלק לעולם הבא. אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא”, וכאשר באים לדון בכגון דא, חובה על כל אחד שישים מול עיניו כי חיי עוה”ב שלו תלויים בזה. ועל כן צריך לדעת:

א. אנשים שחטאו נגדם או נגד הקרובים להם, צריכים לפנות לגורמים האמונים על כך, הן כאשר הדבר יועיל רק למקרה שלהם, וק”ו כשלדעתם זה ימנע מלהזיק לאחרים, וכן צריך לנהוג כל היודע עדויות בדבר, וכמובן שאין בזה משום לה”ר. אך הדברים חייבים להיות מטופלים בצנעה, וכמ”ש ואת צנועים חכמה’ ורק ע”י אלו הממונים לכך ומומחים בעניין, ולאחר שאילת רב המומחה בדבר.

ב. כלי תקשורת אינם המקום לכך, ועיתונים ועיתונאים, שכל מציאותם לפרסם בחוצות, עוברים באיסור חמור של הלבנת פנים ועליהם לחוש לחורבן החיים, שפיכות דמים ורציחה של האנשים שמפרסמים עליהם, שגם זה אסור בתכלית. ומאחר ובכל מקרה הדבר גורם גם לחורבן החיים של אנשים נוספים, הדברים צריכים להיות מטופלים על פי דין, בצורה מקצועית ונקיה ובצנעה ככל האפשר, ועל הכל צריך ליתן את הדעת ולנהוג על פי דין תורה.

ג. וכל מי שעוסקים בדבר ואינם מן הניזוקים או קרוביהם או הממונים לכך, אינם מועילים לניזוקים כלל. וכל האנשים מבחוץ, שעסוקים רק בהפצות בתקשורת ומרבים להרחיב בכיעור ובדומה לו הם אינם באים לתקן, אלא לקלקל. וחלילה לבני אברהם יצחק ויעקב, ללכת בדרכי הרשעים בצורת “נקמה” ולשה”ר בראש כל חוצות, וח”ו דלא ליעביד איניש דינא לנפשיה, וזהו היפך התוה”ק ובכלל שופכי דמים.

ד. דברים אלו נכונים לכל צורה ואופן של עיסוק ופרסום באמצעי תקשורת לרבים, ובמיוחד בדור התקשורת המהירה של ימינו וה’אתרים’ וחדשות האינטרנט על מגרעותיהם האיומות. ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, בוודאי ב’עיתון חרדי’, שמאז ומתמיד אחריותו היא גם בדברים שאינו מסקר ומדווח, פעמים שאתה מתעלם’, והדבר מסור לגדולי התורה.

ה. כל ירא יעשה בדעת ויחנך בביתו וישריש את עניין שכר ועונש, ואת מאמרם ז”ל “ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שבעל כרחך אתה חי ובעל כרחך אתה מת, ובעל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון”, ובכלל דבריהם ז”ל, שיחנך ויבאר כי ח”ו שיעלה על דעת אדם שיש מקום והצדקה למעשה של מאבד עצמו לדעת רח”ל, שעניינו חמור מאד כמבואר בדברי חז”ל ובפוסקים”.