דו”ח: שני שלישים מהחרדים גולשים באינטרנט. מה הם עושים? • הנתונים

המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם היום (חמישי) את ‘שנתון החברה החרדית’ לשנת 2021, היוצא לאור זו השנה השישית, במטרה לסקור את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית.

השתגעת? הילד שלך לא מוגן? אחד מכל 150 ילדים שחלו בנגיף אושפז

אסון בבני ברק: פעוט בן 3 משך את הסיר הרותח שהונח על הגז במטבח

השנה – פרק מיוחד הוקצה לשימוש באינטרנט ובדיגיטל בקרב חרדים.

עורכי השנתון החרדי, ד”ר גלעד מלאך וד”ר לי כהנר, אומרים: “למרות המחאה והביקורת הפנים-חרדיות על הסכנות הטמונות באינטרנט, הנתונים מלמדים ששני שלישים מאוכלוסייה זו גולשים ברשת”.

להלן עיקרי הממצאים:

חשיפת החרדים לאינטרנט הגיעה לכדי כמעט שני שלישים (64%) בשנת 2020, לעומת 28% בלבד בשנת 2008, אולם, היא עדיין נמוכה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (93%).

החרדים נבדלים גם בדרך החיבור לרשת, ונוטים להתחבר בעיקר באמצעות המחשב הביתי (42%), מאשר באמצעות הטלפון הנייד (30%). גם כאשר יש להם גישה לאינטרנט בשני האמצעים, יעדיפו רובם להתחבר מהמחשב (62%) – לעומת היהודים הלא-חרדים שהשימוש העיקרי שלהם הוא דרך הטלפון הנייד (72%).

אמצעי שימוש: 61% מהחרדים מדווחים כי יש להם מחשב בבית, לעומת 88% בקרב היהודים הלא-חרדים. החרדים שבבעלותם מחשב משתמשים פחות ברוב הפונקציות של המחשב מאשר הלא-חרדים.

דפוסי השימוש

אופן השימוש של חרדים באינטרנט נוטה להיות פונקציונלי יותר מאשר חברתי.  ומה השימוש המרכזי שלהם?

מבחינת דפוסי השימוש באינטרנט, ד”ר מלאך וד”ר כהנר מסבירים כי אלו “עשויים להיות שונים בקרב גולשים חרדים מאלו של גולשים לא-חרדים, ורבים מהם מתמקדים בשימושים פרקטיים ולא חברתיים”.

השימוש המוביל של הגולשים החרדים ברשת הוא הדואר האלקטרוני (88%), אחריו חיפוש מידע (73%), בנקאות דיגיטלית (62%), מטרות עבודה (58%) וקבלת שירותים ממשרדים ממשלתיים (56%).

שיעורי השימוש דומים לשל היהודים הלא-חרדיים, אך הם מחפשים מידע יותר מהחרדים (94%). בנוסף, בעוד שרק 36% מהחרדים משלם חשבונות ועורך קניות באינטרנט, בקרב הלא-חרדים הנתון גבוה בהרבה ועומד על 53%.

השימוש באינטרנט לצרכים חברתיים כאמור רווח פחות בקרב חרדים, לפי ממצאי הדו”ח, אך מחצית מהחרדים הגולשים באינטרנט משתמשים ברשתות חברתיות – זאת לעומת 98% בקרב הלא חרדים. השימוש בוואטסאפ עומד על 46%, לעומת 97% בקרב הלא-חרדים.

בנוסף, הגולשים החרדים מחדשים פחות חברויות באמצעות האינטרנט (26% בניגוד ל-51%), משתמשים פחות בקבוצות ייעודיות ברשת (22% לעומת 44%), ואחוזים בודדים מהם נרשמים לאתרי היכרויות (4% לעומת 19%).

בטיחות ברשת

חרדים הגולשים ברשת מדווחים פחות על פגיעות: 14% נפגעו מפשיעה באינטרנט וכרבע (23%) נחשפו לתוכן פוגעני (לעומת 24% ו-37% בקרב לא-חרדים בהתאמה). הסבר אפשרי אחד הוא השימוש המוגבל יחסית של חרדים ברשתות החברתיות.

במקביל, חרדים עושים שימוש נמוך יותר באמצעי הגנה ברשת: 59% משתמשים בתוכנות הגנה וכמעט מחצית (48%) מדווחים כי החליפו סיסמאות בשנה שקדמה לסקר, לעומת 64% בקרב הלא-חרדים שנוקטים בפעולות אלו.

שיעור הילדים והנוער (מתחת לגיל 18) שמשתמשים באינטרנט עומד על 13% בלבד בקרב הנשאלים החרדים – נמוך בהרבה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (75%).

הורים חרדים מגבילים את הגישה של ילדיהם לרשת יותר מהורים יהודים לא-חרדים (88% לעומת 57% בהתאמה), וכן את זמן השימוש בה (76% לעומת 62% בהתאמה).

עמדות כלפי טכנולוגיה

כמחצית מהחרדים (48%) חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות משפרות את איכות החיים לעומת 82% מהיהודים הלא-חרדים, ובקרב חרדים הגולשים באינטרנט,  נראה כי השימוש בה משפיע לטובה על העמדות והפער מצטמצם מאוד (63% ו-84% בהתאמה).

כמו כן, כמחצית מהחרדים (49%) חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות מצמצמות פערים חברתיים.

ד”ר מלאך וד”ר כהנר, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסכמים: “החברה החרדית נחלקת כיום לשלוש קבוצות עיקריות בכל הקשור לאינטרנט: הראשונה, השמרנית, נוטה להתעלם מהחידושים הדיגיטליים וממשיכה להחרים את השימוש ברשת; השנייה, הפרגמטית, מזהה את הצורך בשימוש באינטרנט ומאמצת אותו לצורך תקשורת, מידע, חיי העבודה ומגוון שירותים, תוך הסתייגות מהפונקציות החברתיות שהרשת מציעה; והקבוצה השלישית, המודרנית, מאמצת את מרבית החידושים הטמונים באינטרנט.

“המשתייכים לקבוצה זו משתמשים במגוון הפלטפורמות שברשת, בכלל זה החברתיות, ואינם רואים באינטרנט איום לאורח חייהם. בשנים האחרונות חווינו תנועה גדולה של חרדים לעבר שימוש הולך וגובר באינטרנט, ובשנים הבאות נדע אם החדירה של המרחב הדיגיטלי למגזר החרדי תתרחב לא רק בהיקפי הגלישה אלא גם בדפוסי השימוש ברשת האינטרנט”.