מהדוח השנתי של 2020 שפרסם היום (רביע) המוסד לביטוח הלאומי עולה כי בישראל חיים כ-1.92 מיליון אנשים עניים, בהם יותר מ-860 אלף ילדים וכ-160 אלף ישראלים בגילאי פרישה.
עוד עולה מהנתונים, כי 16.2% מהמשפחות נמצאות באי-ביטחון תזונתי בשנת 2021 (מחצית מהן באי ביטחון תזונתי חמור), לעומת שיעור של 18.1% בסקר האחרון שנערך ב-2016.
קו העוני לשנת 2020 עומד על כ-2811 שקלים בלבד. משפחה בת 2 נפשות תחשב ענייה אם הכנסתה נמוכה מ-5,623 שקלים, זוג עם ילד יחשבו עניים מסכום הנמוך מ-7,450 שקלים, ומשפחה עם זוג הורים 3 ילדים יחשבו עניים במידה והכנסתם היא מתחת ל-10,543 שקלים.
המספרים:
• בין 2019 ל-2020 ירד שיעור העוני של המשפחות בישראל מ-21.2% ל-20.4%. העוני של ילדים ירד בשיעור נמוך יחסית מ-29.2% ל-28.7%.
• מצוקת העצמאים: במשקי בית שבראשם עמד עצמאי עלה שיעור העוני מ-12.6% ל-13.7% באותן השנים. תחולת העוני בקרב השכירים ירדה מ-17.8% בשנת 2019 ל-17% בשנת 2020.
• הירידה החדה ביותר בשיעור עוני נרשמה לקשישים – מ-15.8% ב-2019 ל-13.5% ב-2020.
• מתוך הערים הגדולות ביותר, ירושלים ניצבת בראש הערים העניות ולאחר מכן מחוז יהודה ושומרון והעיר אשדוד.
בביטוח הלאומי אומרים שההתערבות והתמיכה הממשלתית, שניתנו בשנת 2020 בשל הקורונה, בלמו את העלייה באחוזי העוני בישראל.
לפי הדוח, דמי האבטלה שניתנו לשכירים בחל”ת והקלות נוספות שניתנו במערכת דמי האבטלה בשנת 2020, היוו את הגורמים המשפיעים ביותר על בלימת העוני. הם תרמו להפחתת שיעור העוני בכ-3%. עם זאת, גם למענקים (למשפחות, לעצמאים ולקשישים) שניתנו לאורך שנה הייתה השפעה, שנאמדת בכ-1% להפחתת העוני של משפחות עובדות ושל שאר המשפחות.
ניתן לראות את התרומה שבסיוע הממשלתי גם בנתוני מדד ג’יני. לפיהם אי השוויון בהכנסה נטו (עם תשלומי המשלה) ירד ב-1.5% בין 2020-2019. ומה קורה אם מחשבים הכנסה ללא הסיוע הממשלתי? מדד אי השיוויון עולה ב-4.2%.