יניר קזין: אתמול ח”כ ליצמן מודיע הודעה די יוצאת דופן, בערוץ הכנסת, על כך שזוהי הכהונה האחרונה שלו ובבחירות הקרובות הוא פורש. שרי, מה את חושבת על ההחלטה הזו של ליצמן? זו החלטה בחלל ריק או שיש סיבות למה הוא החליט דווקא עכשיו להצהיר את ההצהרה הזו?
שרי רוט: קודם כל בוא נזכיר למאזינים שזו לא הפעם הראשונה בה ליצמן יוצא בהצהרות כאלו, בעבר גם גפני יצא בהצהרות כאלו, כך שבא נקח את זה בעירבון מוגבל. אני עדיין לא בטוחה שליצמן אכן מתכוון למה שהוא אמר.
אחרי שאומרים את ההערה הזו, צריך להזכיר שליצמן נמצא בחלל עם סיפור כמו אריה דרעי, בעצם.
כלומר, הולכים להגיש נגדו כתב אישום, הוא לא יודע מה יהיה שם, הוא מחכה לעסקת טיעון והוא לא ממש נענה. בניגוד לאריה דרעי, העבירות שלו כנראה יותר חמורות, זה לא סתם עבירות מיסים, כלומר לא שעבירות מיסים זה סתם, אבל זה קצת פחות מאשר עבירות של נניח שוחד, מרמה, הפרת אמונים או מה שזה לא יהיה אצל ליצמן, ששם יכול להיות שגם אם תהיה עסקת טיעון היא תכלול ישיבה בכלא או לפחות מאסר על תנאי ובטח ובטח קלון. ככה זה נראה לפחות, לכאורה, ולא שאני יודעת איך זה יגמר.
ולכן, יכול להיות שליצמן עושה לעצמו איזה שהוא שיקול, מעין תוכנית ביטוח, ואומר מראש: אני זה שרוצה לפרוש, זה לא הם שאמרו לי, אז לא קרה בעצם שום דבר. ויכול להיות שאם אכן הוא יראה שעסקת הטיעון מאד מקלה ומאד מטיבה ואולי תאפשר לו את מה שהתאפשר לאריה דרעי – לצאת כרגע ולחזור בערב הבחירות הבאות – יכול להיות שהוא כן ילך על זה ואז הוא אפילו לא יטרח לעלות לשידור ולהתנצל על זה שאמר ‘אני הולך’, והוא אמר את זה החל מ-2008 כמה פעמים. ולא זכור לי שהוא התנצל על זה.
יניר קזין: עכשיו, תסכימי איתי שרי שיש, איך נאמר, מצב חדש. גם המצב של ליצמן בתוך המפלגה, הוא כבר פחות האיש החזק שיש בגור.
שרי: תראה, קודם כל המפלגה, כלומר החצי מפלגה שהוא נמצא בתוכה, אגודת ישראל שהיא חצי מ’יהדות התורה’, שהרי יש בפנים גם את ‘דגל התורה’, הוא כבר חצי פחות חזק. ראינו את זה כשהוא לא קיבל את ועדת הכספים וכשהיו כל מיני הסכמים שהפכו את החצי ביניהם באמת לחצי וחצי, מה שלא היה בעבר כשהיה להם 60 לעומת ה-40 שהיו ל’דגל’.
עכשיו, בתוך המפלגה שלו פנימה יש פירורים. יש את חברי הכנסת פרוש ואיכלר שטוענים לכתר ויש ביניהם איזה שהוא הליך של בוררות שלא הסתיים ואולי גם לא יסתיים לעולם.
עכשיו נלך על תוך גור, היא עצמה פחות חזקה כי יש את הקבוצה שפרשה ממנה, קבוצת הרב שאול אלתר, שמערערת על ההגמוניה של גור כחסידות גדולה ענקית ושלטת. ואתה בטח עוקב אחרי התקשורת, הסכסוכים ביניהם, משפטים שהגיעו לערכאות וכו’, כלומר, כל החסידות שלו נחלשה.
גם הוא עצמו נחלש במהלך השנים. כמי שמסתובבת במסדרונות הכנסת אני רואה אותו, הוא לא מה שהיה פעם. אני עוד זוכרת את ימי הזוהר שלו בוועדת הכספים, ואחר כך בקדנציה הראשונה שלו במשרד הבריאות כשהוא היה ממש מלך. גם התקשורת החילונית ראתה בו סוג של מלך, וזה לא ככה היום. כבר כשהוא הגיע למשרד השיכון המעמד שלו מאד התערער, הייתה לפעמים איזו שהיא תחושה שהעוזר שלו מוטי בבצ’יק עולה עליו, מאפיל עליו. כך שליצמן עצמו הוא כבר לא הדמות שאתה זוכר, הוא כבר בלי ההילה שהייתה סביבו.
בוא תערבל את כל זה במיקסר של הפרשנים הפוליטיים ותקבל איזושהי תוצאה של אחד ועוד אחד שווה שניים, כלומר, לך הביתה. ותעשה את זה יפה לפני שזה יהיה אחרת.
יניר קזין: מה שנקרא, לפרוש כבר אחרי השיא. הוא אומר אתמול בדבריו, ‘אין לי שום עסקת טיעון’, אבל אני חושב שגם אריה דרעי אמר את זה בזמנו שהוא לא הולך להתפטר – והנה זה קרה.
שרי: תראה, לאריה דרעי הציעו עסקת טיעון באמת טובה ומחייכת כי זה בעצם להיות עם ולהיקרא בלי. אריה דרעי גם יכול לעשות את מה שליצמן לא יכול לעשות, הוא יכול לשלוט על המפלגה מבחוץ, עם חוטים, והחברים סוג של בובות שלו, כך שהוא יכול לעשות משהו שאף אחד במערכת הפוליטית לא יכול לעשות אותו, ואתה יודע מה? אפילו יאיר לפיד, כשאני מנסה לחשוב אם חלילה יקרה לו משהו דומה, האם החברים יתנו לו לשלוט ויהפכו לסוג של בובות? לא רואה את זה.