להציב חזון: זה הדבר שהמדינה חייבת להשקיע בו הון עתק מיד

העם היהודי איבד בשואה הנוראה שליש מבניו. על-פי ההערכות, איבדנו עוד כמספר הזה מבני עמנו בטמיעה והתבוללות. האינטרס הראשון במעלה של עם החפץ בהמשך קיומו הוא לפעול לגידולו ולשגשוגו.

לכאורה זו הייתה צריכה להיות המשימה החשובה ביותר של המדינה היהודית – לנקוט צעדים מעשיים שיגדילו את מספר היהודים בארץ ובעולם.

אלא שהשתלטו עלינו אג’נדות ליברליות ופרוגרסיביות שעל-פיהן אסור לחשוב וכל שכן לדבר במושגים כאלה. מילים כמו ‘רוב יהודי’ נהפכו לבלתי-תקינות (אלא אם כן נועדו לשרת מהלכי נסיגה).

תפיסה ערכית

הגדלת מספר היהודים צריכה להיעשות בכל הזירות. הן בטיפוח הזהות היהודית, במאמץ לבלימת ההתבוללות ובשאיפה שהדור היהודי הצעיר יקבל חינוך יהודי. הן בעידוד הילודה היהודית – לפעול שייוולדו עוד ועוד ילדים לעם ישראל, ואלה יפצו במידת מה על הטמיעה וההתבוללות.

פרשת השבוע מספרת כיצד הגדיל עם ישראל את מספרו לנוכח הגזירות של המצרים שניסו לפגוע בגידולו: “ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד-מאוד, ותימלא הארץ אותם”.

תמריצים ממשלתיים לא היו אז, וככל הנראה גם התנאים הכלכליים לא היו מן המשופרים, אבל אבותינו התנהגו כעם בריא, שרוצה לשרוד ולהתפתח, ואכן יצאו ממצרים כעם גדול.

קשה להבין את חוסר הפרופורצייה בין ההשקעות העצומות בעלייה ובין העדר ההשקעות, ואף הקיצוצים, בתחום הילודה. המדינה מוציאה הון עתק על מערכות לעידוד העלייה, ומעניקה סל קליטה והטבות מפליגות לכל עולה; בשעה שבתקציב קטן לאין ערוך אפשר להשיג את הגדלת האוכלוסייה היהודית, בלי להזדקק לאולפן ללימוד השפה העברית ולמרכזי קליטה.

אין מדובר בהשקעות תקציביות בלבד, אלא בתפיסה ערכית. העם היהודי רואה בילודה ובהבאת עוד נשמה יהודית לעולם – ערך עליון. זו המצווה הראשונה בתורה, והמקורות מלאים ביטויים מופלאים על ערכו של כל ילד יהודי ועל הזכות הגדולה של הוריו.

על אחת כמה וכמה ראוי לטפח ערך זה נוכח הסכנה הדמוגרפית, וליצור אקלים תרבותי שמעודד משפחות ברוכות ילדים.

להציב חזון

אין ספק שגידול משפחה ברוכת ילדים מחייב השקעת משאבים אנושיים וכלכליים גדולים יותר, אך דווקא בימינו יש מערכות תומכות, שמקילות את המעמסה מעל ההורים. לו הייתה המדינה משקיעה יותר במערכות אלה, כמו מעונות יום, חוגי העשרה ושירותי ייעוץ והדרכה, ולצד זה מטפחת את ערך הילודה, יכולנו להגדיל בנקל את האוכלוסייה היהודית באמצעות ‘עלייה פנימית’.

אם להיות ריאליים, הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת אפילו לחשוב על כיוונים כאלה. ואולם העובדה שכרגע האתגר הזה אינו נראה מעשי, אינה צריכה למנוע מאיתנו את הצבת החזון הזה כנכון, חיוני וצודק. לא הכול תלוי בממשלה.

אם כל אחד ואחת מאיתנו ידברו עם סביבתם על הערך של משפחה גדולה, על היופי שבה ועל התועלת הגדולה לעתידו של העם היהודי – ייווצרו גלי תודעה שיביאו ילודה יהודית גדולה יותר ועם בריא וחזק יותר.