ונעבור לפרסומות • מויש פריד סוקר את הפרסומות שעשו לו את השבוע
אז מה היה לנו?
הזרוע הארוכה של צה”ל מגיעה עד לחלון ביתו של כל מחבל, הפנקס פתוח והדף (מוחמד) נקרע. או שלא.
ושוב אנחנו כאן עם מלאי המודעות שעשו לי את השבוע או הרגיזו אותי.
■
לפעמים יותר קשה להמשיך לאורך זמן באותו קונספט, מאשר לייצר קריאייטיב וקונספט חדש.
אר סי קולה הולכת כבר הרבה זמן עם הקונספט “להיות בשמחה”, והמודעות ממשיכות את הקו, ומייצרות למותג את הנישה שבה הוא צריך להיות.
המחקרים מראים שהציבור החרדי קונה משקאות מוגזים בעיקר לשבתות ולשמחות. באמצע השבוע השימוש במוצרים אלו נמוך ביותר, וכאן נכנסת אר סי קולה למשבצת הנכונה.
גם בקמפיין החדש הקונספט ממשיך במודעה קולעת.
אהבתי
■
כפי שכתבתי בעבר, הפרסום צריך להדגיש את היתרון היחסי של המוצר על פני מוצרי המתחרים.
לפעמים היתרון הוא לאו דווקא במוצר ספציפי, אלא בסדרת מוצרים. החכמה היא לזהות את היתרון של הסדרה, ולא להינעל על חיפוש יתרונות מדומים של מוצר אחד בלבד.
הכותרת נותנת את היתרון בצורה פשוטה וברורה, סדרת מוצרים בעלת מגוון מרקמים ילמדו את התינוק לאהוב לאכול.
אהבתי.
■
הולכים…רחוק מדי.
לכאורה המודעה חביבה למדי, העיצוב נעים, האיור מכוון אותנו לחשוב אירופה, איכות ומה לא?
אז למה ללכת עוד צעד ולכתוב “מותגי על”? עם כל הכבוד, מדובר בסך הכל בגרביים… מה היה רע לכתוב – הולכים על מותגים? (זה אפילו חרוז).
קצת נסחפנו…
■
מעצבים יקרים, לא חייבים לתרגם לויז’ואל כל מילה/הגדרה של המוצר.
אם החליפה “נושמת” ממש לא צריך להדגים איך ועל ידי מה נושמים. מאווררי הוינטג’ לא מוסיפים שום ייחוד או תובנה לקהל היעד.
היה נכון אולי להסביר בקצרה את היתרונות של חליפה מסוג זה.
ועכשיו – לנשום עמוק ולהמשיך הלאה…
■
כל הורה יודע שלפעמים, דווקא הצאצא הקטן, הוא זה שמחליט על קניית מוצר מסוים (וזאת אחרי שהוא כבר עושה את התנועות הראשונות על רצפת הסופר, לקראת הפוגרום של נפנוף איברים וצעקות של רצח עם). המחקרים אכן מאמתים את העניין.
הרעיון לפנות בפרסום דווקא לעיני הצעירים שבמשפחה אינו חדש. בכל זאת אהבתי את הרעיון לעשות כתבה מעניינת ומלאת תוכן, הכוללת תמונות שיוצרות אצל הילד סקרנות למוצר.
ועכשיו נראה אתכם אומרים לו “לא” בקניה הבאה.
■
לסיום, אכזבה. או במילים אחרות – בשורה התחתונה – תקראו היטב גם את השורה האחרונה, כשמודעה מפוצצת בכותרות וטקסטים המכריזים שהמחיר הסופי הוא הקובע, וממשיכים בהסתרת המחיר הסופי. זה מאכזב. מאוד.
הפרסום אמור לעזור למפרסם גם להגדלת המכירות וגם בחיזוק התדמית. כאן עוסקים בחיזוק התרמית, וזה בסופו של דבר הורס למפרסם הרבה יותר מאשר עוזר.
ואני מדבר על כך שאם במודעה נכתב במפורש ארבע פעמים שהמחיר ללא תשלום מקדמה, ורק באותיות הקטנות למטה נכתב (בתקווה שלא תראו) שעל כל עסקה משלמים 5,000 ₪ מקדמה – המודעה מטעה.
אז אולי לא מדובר בסכום גדול יחסית לסכום של הרכב, אבל האמת וכל האמת צריכה להיאמר.
■ הכותב הוא בעלים בחברת אקסטרא – חברה לשיווק, קידום מכירות והפקת אירועים במגזר החרדי [email protected]
-
חבל על ההון הרב שrc קולה משקיע כדי להיכנס לשוק השמחות, עליהם לקחת כשרות בד “ץ העדה החרדית וכך כל האולמות יתנו אר סי, זכות הקיום של פפסי היא בזכות הבדץ, (למעט הפפסי מקס שהוא חזק בגלל הטעם המנצח) ,
ולגבי הפרסומת שלGB מאוד יפה בעיני, הוא צד את העין
