באו לקבור מת מצווה, אך לא ידעו מה שמו. ואז ציפתה להם הפתעה

מדי פעם בחייו של שליח חב”ד מגיע סיפור קטן, אך יוצא-דופן, שמותיר חותם נוקב. על אחד כזה מספר יוני בראון, באתר ‘ליובאוויטש.קום’.

כאשר דייר יהודי בבית אבות ליד בוסטון נפטר ללא קרובי משפחה, התקשרו מבית הלוויות אל הרב נחמיה שוסטרמן מהעיר פיבודי במדינת  מסצ’וסטס – ושאלו: האם הוא רוצה לארגן קבורה יהודית?

הרב שוסטרמן הפיץ מיד את ההודעה בין חבריו שלוחי חב”ד, והרב משה שוורץ נענה לקריאה. “בכל פעם שאני שומע על הזדמנויות למצווה מדהימה כמו זו, אני אוהב לתפוס אותן”, אמר.

הם ‘גרדו’ מניין של עשרה גברים בדיוק, מהם שבעה רבני חב”ד, כדי שיוכלו לומר קדיש עבור האלמוני.

“ידענו רק שיש לו צרכים מיוחדים, והוא היה בטיפול של גורמים שונים מכיתה ג'”, אמר הרב שוורץ. “עד שהוא נפטר בגיל תשעים וחמש, הוא נזקק לטיפול צמוד”.

הרבנים התכוונו להשתדל בכל כוחם להעניק לאלמוני קבורה יהודית ראויה; אך משלא ידעו את שמו העברי, דאגו שלא יוכלו לקרוא לו בשמו הנכון בתפילות המתאימות.

“כשהגענו לאתר הקבורה המיועד, הבנו משהו מדהים: זו הייתה חלקה משפחתית עם מצבה משותפת לאב בשם הרשל ולאם בשם שיינדל. שניהם נפטרו לפני כמעט חמישים שנה. אבל היה מקום שלישי, שהיה פתוח ומסומן: “עבור בני האהוב קלמן”.

התברר שלפני שהוריו נפטרו לפני כמעט חצי מאה, הם נקטו בצעדים הנדרשים כדי להבטיח שבנם בעל הצרכים המיוחדים יזכה לקבורה יהודית ראויה.

“ברוך ה’ שלאחר כל השנים הללו יכולנו לקרוא לו בשמו, קלמן בן הרשל”, אמר הרב שוורץ. “הצלחנו לומר לו קדיש ולתת לו קבורה יהודית מלאה”.