ח״כ משה אבוטבול מש״ס תקף השבוע, בנאום חריף במליאה, את הצביעות של ‘ארגוני הנשים’.
החיסון לילדים בני 5-11 מומלץ על ידי הרופאים: שו”ת מיוחד להורים
הנה הנאום:
כבוד היושב -ראש, כנסת נכבדה,
הבוקר פורסם בידיעות אחרונות דוח קשה על נשים במשרות בכירות, ושם מתגלה שיש אפליה מגדרית, שנעשית דווקא בחסות המדינה. במשרדי הממשלה יש רק %20 נשים בכל מיני משרדי ממשלה. לדוגמה, %20 במשרד התיירות, וכן הלאה, בכל מיני משרדי ממשלה; כשהמקסימום במשרדי ממשלה זה %32 של נשים במשרד החקלאות, ובמערך הכבאות יש רק שתי נשים מתוך 67 בכירים.
אני כאן בא ותוהה ושואל: איפה כל ארגוני הנשים הנכבדים, שכל הזמן מדברים וצועקים? למה פה הן שותקות ולא מדברות בנושא הזה? זה מביא אותי גם לכאב אחר, שגם כן בדברים אחרים עוד לא ראינו אותן מדברות שם בעבר .
אם זה בנושא של הצעת החוק שבשבוע שעבר הפילו אותה, וזה עזרה לנשים עובדות לתת להן עזרה כשהן עם ילדים מתחת לגיל שלוש, שיוכלו לקבל יותר ימי חופשה, כי הן הולכות איתם לחיסונים בטיפת חלב, ולכל מיני דברים. שם לא ראינו את הנשים שצועקות וממשיכות הלאה לדבר. אלה דברים מאוד מזעזעים.
אבל מה קורה במחנות צה”ל? מה קורה עם אותם אסירים ביטחוניים, מה שפורסם שקרה שם בבתי האסורים, שהשתיקה יפה על כך, ועדיף לא לדבר מטעמי צניעות וכבוד. אבל גם שם לא שמענו את אותן נשים צעקניות, ולא ראינו שהן נשים צדקניות, שמדברות על זה ומעלות את זה. הכול שקט, ודממה.
זה ממש מדהים לראות איך שכאשר מדובר באנשים אחרים או בשלטון אחר פתאום הם שותקים; כשמדובר בשלטון הקודם על כל דבר הם עשו רעש.
זה מאוד מזכיר לי שבזמנו, כאשר אני הייתי ראש עיריית בית שמש, היו שם שלטי צניעות, והשופט חנן מלצר הלך וקנס את העירייה ואותי ב-150,000 שקל. למה? כי צריך להוריד את השלטים האלה. ולא רק זה, גם איים עליי בפקודת מאסר, שאני גם כן איאסר אם לא אוריד את השלטים האלה.
והנה, זה פלא, אני כבר שלוש שנים ומשהו לא ראש העיר בית שמש השלטים שם, ואולי נעשה משהו יותר חמור מזה, וכולם שותקים, השופט שותק. הרי הוא עכשיו מנקה את השולחן שלו, ואולי יואיל בטובו לבוא ולהגיד: היות שזה לא ישים, להחזיר חזרה את ה-150,000 שקל לקופת העירייה?
אלא מה, אז בזמנו, אותן נשים, יחד עם הארגון של המרכז הרפורמי, הלכו ועתרו, ואז באמת שמעו בקולן. כלומר, כשמדובר בנשים כאלה, שבאות ועותרות נגד ראש עיר כזה או אחר, אז זה כבר שונה לגמרי. לא שאני בא להגיד עכשיו שצריך להיות שלטים, להוריד אותם, או להסיר אותם, או להרכיב אותם. אני מדבר על העיקרון.
אחרי זה באים ושואלים למה אין אמון במערכת המשפט, אם השופט לא יודע לבוא ולהגיד: טעיתי, במסגרת ניקוי השולחן, ואני מחזיר את הכסף בחזרה לעיריית בית שמש.
לכן אני בא ואומר: אני מחפש באמת את אותן נשים. איפה הן אותן אלה עם הסרפן , עם הטורייה והשברייה? לא רואים אותן היום.